יזמות עמותות

פוסט זה הוא תרגום של פוסט שפורסם בפורום EA העולמי, שהוא למעשה תמליל של הרצאה של ג'וי סאבוי מכנס ה-EA Global שהתקיים בשנת 2018. אתם יכולים לצפות בהרצאה ביוטיוב כאן.

 

אז, אנחנו הולכים לדבר על יזמות עמותות. אבל קודם, אני הולך לקחת אתכם לשכונת עוני בלוקנאו (Lucknow) שבהודו.

התמונה הזאת דיי מייצגת את תנאי המחייה בלוקנאו. אפשר להבחין דרך התמונה במצוקה ענקית של בריאות ועוני. זה באמת מקום שבו התערבויות חברתיות יכולות ליצור השפעה ענקית. אבל דבר אחד שאי אפשר לזהות בתמונה, הוא את הגודל העצום של שכונת העוני. צוות של תכנית בשם SMS Vaccine Reminders עבר מבית לבית במטרה למצוא נשים בהריון, ואחרי שעות הם עברו רק על חלק קטן משכונת העוני הענקית.

אבל כמובן שזאת רק שכונה אחת בתוך עיר גדולה עוד יותר. בלוקנאו יש כמה מאות שכונות עוני, 200 עד 300 לפי התיעוד הנוכחי. לכל אחת מהן יש סט ייחודי של בעיות, למרות שחלק מהן משותפות במונחים של מצוקת בריאות וקשיים כלכליים. יש כמות ענקית של עשייה טובה שמתאפשרת בעיר כמו לוקנאו.

אבל בואו נתרחק עוד יותר ונסתכל על אוטר פראדש (Uttar Pradesh).

זהו איזור בהודו, אבל הוא איזור כל כך גדול שאם הוא היה מדינה, הוא היה המדינה השישית בגודלה בעולם. הוא באמת עצום. יכול היה להיות לכם ארגון עם תקציב עתק שישקיע את כל התקציב ואת כל הזמן של אנשי הצוות שלו באוטר פראדש, ועדיין בקושי לגעת בגודל האסטרונומי של בעיות שיש להם, מעוני ועד מגוון רחב של בעיות אחרות.

אפשר להתרחק עוד יותר ולהסתכל על הודו כולה.

בהודו יש יותר ממיליארד אנשים – וכמות הבעיות היא בהתאם. למרות שיש עמותות מדהימות שעובדות שם, עדיין קיים צורך ענק בעמותות נוספות שיתרמו לעשייה החברתית בהודו בצורה אינטליגנטית, שיטתית, ומבוססת על ראיות.

אבל כמובן, הודו היא לא המדינה היחידה עם בעיות.

גם במקרה שנסתכל על העולם כולו – עוני עולמי הוא לא הבעיה היחידה. יש עוד הרים של תחומי עשייה לעבוד עליהם, כמו רווחת בעלי חיות, בריאות הנפש, צמיחה כלכלית, הגירה. יש עוד המון פערים בעולם והמון מקום ליסוד של עמותות חדשות ואפקטיביות.

אני מדבר על הפערים האלו כי אני חושב שהרבה אנשים חיים בתחושה שכבר קיימת כמות ענקית של עמותות בעולם, או שאולי כל ההזדמנויות הטובות ביותר מומשו על ידי ארגונים. אבל זה לא המצב. יש המון מקום להקמת של עמותות מדהימות עם רמת השפעה מדהימה.

אני הולך לדבר על למה יזמות עמותות היא חשובה. אני אדבר על החשיבות שלה לעולם, ולתנועת EA (אלטרואיזם אפקטיבי) בפרט. אני גם אדבר על למי יזמות עמותות עשויה להתאים – היא בהחלט לא מתאימה לכל אחד. חלק מהאנשים מתאימים מאוד לעבודה כזאת, בעוד שאחרים פחות, ולא כדאי להם להיכנס לתחום. לבסוף, אסביר כיצד Charity Science עוזרת לייסוד של עמותות חדשות, ועוזרת להן להתחיל על רגל ימין.

אני הולך לבסס את הטיעון שלי על חשיבה מקבצית (Cluster Thinking) יותר מאשר חשיבה סדרתית (Sequence Thinking), כלומר, אני אגש לבעיה מכמה זוויות שונות ואראה שיזמות עמותות היא אפקטיבית מאוד מתוך כיווני חשיבה שונים.

הדבר הראשון שעולה לראש של כמעט כל אחד כשהוא חושב על מידת ההשפעה הפוטנציאלית של יזמות עמותות, הוא הכמות המטאורית של טוב שאפשר לעשות כשאתה מייסד עמותה מצליחה.

הנה תיעוד של כמה מהכספים שהועברו אל העמותות המומלצות ביותר לפי GiveWell. אתם יכולים לראות שמדובר על סדרי גודל של עשרות מיליוני דולרים. ואלה רק המספרים מ-GiveWell עצמם, לעומת הסכום המלא שכל עמותה מקבלת.

כדי לדון באפקטיביות של יזמות עמותות, מספיק להגיד שלייסד עמותה רבת השפעה יכול לכוון מחדש מיליוני דולרים לכיוון חיובי. כך, שגם אם העמותה שהקמתם היא רק ב1% יותר אפקטיבית מעמותה שתורם היה נותן לה אחרת, יכולה להיות לכם השפעה מאסיבית רק בגלל סדר הגודל של הכסף שנתרם.

ישנו גם עניין ההשפעה. כולם רוצים שהעמותה שלהם תהיה מצליחה, ויזמות עמותות היא, מטבעה, עסק מסוכן. עמותות רבות עשויות להתחיל ולגלות שניתוח ההשפעה החברתית שלהן מראה תוצאות לא מבטיחות מספיק, או לגלות שהן לא מצליחות לגדול בצורה מספקת. יש דרכים רבות להיכשל, אבל יש גם דרכים רבות להצלחה מאסיבית. הצלחה שהיא בלתי ניתנת להשוואה ביחס לעבודות רבות אחרות. לדוגמה, אפילו השפעה מועטה יכולה להפוך להיות עמותה מומלצת על ידי GiveWell. רק אחוז קטן של הבדל במונחים של השפעה חיובית בין העמותה שלך ובין עמותה אחרת שמומלצת ע"י GiveWell, או אפילו מתן אופציות נוספות שGiveWell יכולה להמליץ עליהן, יכולים למשוך תורמים ממקומות ותחומי עניין שונים. כך שגם השפעה מועטה יכולה ליצור הבדל עצום.

וכל זה בלי לקחת בחשבון השפעות גדולות. רוב העמותות העצומות שאפשר למצוא היום התחילו בתור קבוצות קטנות. היתרונות של כך שקבוצת EA תהיה הקבוצה שתחחיל את Oxfam הבאה, ותעצב מחדש תחום עשייה שלם, הם כבירים.

הדבר הבא שארצה לדבר עליו הוא תחומים שמקבלים מעט תשומת לב.

יזמות עמותות היא לא מסלול קריירה זוהר בעיני הרבה אנשים. רבים שקלו לקחת יזמות כמסלול קריירה, ורבים מאוד ישקלו לעבוד בשביל עמותה. אבל יזמות של עמותות חדשות היא מסלול קריירה שנופל מתחת לרדאר, אפילו בEA. התרשים שלפניכם מראה את אחוז האנשים שעובדים בעבודות שונות בקהילת הEA לפי הסקר האחרון שנעשה. אלפים בודדים ענו, ומספר נמוך באופן מדהים שקלו ברצינות הקמת עמותה עם אימפקט גבוה. מאילו ששקלו, כמעט כולם היו בתחום של עוני עולמי. לדוגמה, ארגונים כמוNew Incentives, Charity Science Health, או Fortify Health. כך שישנה הזדמנות ענקית לעוד אנשים רבים שיהיו מעורבים בתחום העיסוק הזה, שיעסקו בו, ובסופו של דבר שיקימו עמותה בעצמם.

הדבר הבא שנדבר עליו הוא יכולת ההשפעה על תחום העשייה.

הקמה של עמותה חדשה היא עבודה קשה, במיוחד כדי שהיא טובה מספיק בשביל המלצה של GiveWell או Animal Charity Evaluators, אבל זה לא בלתי אפשרי. חלק מהתיעוד שעומד לרשותנו תומך בכך. הרבה מהעמותות שאנחנו רואים בתור החזקות והמוצלחות ביותר בתנועת הEA לא התחילו על ידי אנשים מתחת ל55 שנים של ניסיון בתחום רלוונטי. הם התחילו במקום על ידי אנשים שנכנסו לתחום עם גישה אנליטית, גישה יותר EA-ית, גישה יותר קוסט-אפקטיבית או מבוססת ראיות.

המון מהעמותות שהוקמו לאחרונה וקיבלו תמיכה מGiveWell, באו עם אותה הגישה. זהו יש יתרון תחרותי עצום לעומת עמותות אחרות שנבנות בצורה קוסט-אפקטיבית במקרה בלבד, לעומת אלה שבאופן מכוון מחפשות קוסט-אפקטיביות ומנסות למקסם אותו.

אין מצגת EA טובה שתהיה מושלמת בלי חישוב ערך צפוי.

אז מה הערך המספרי של יזמות עמותות? ובכן, יש כמה חישובים שונים. החישוב של Peter Hurford מעריך 85% עבור עמותה להיות חסרת אימפקט, או להיכשל לגמרי, ו15% שהיא תקבל המלצה של GieWell. המספרים הללו מבוססים על Charity Science Health, העמותה שאנחנו הרמנו, אחרי סיבוב דומה של מחקר אנליטי שאנחנו היום עושים לכל מיני סוגי עמותות שונים.

המודל נקבע ע"י כך שממוצע השווי של איש צוות יהיה שווה ל400,000$ של תרומות שוות ערך לעמותה קיימת בעלת השפעה גבוהה. וזה רק של איש צוות ממוצע, ולא של מקימי העמותה. זה סכום גבוה מאוד של תרומה. כך שגם אם הייתם מרוויחים 400,000$ תצטרכו לתרום 100% ממנו בשביל מידת ההשפעה הזאת. אנחנו בנינו מודל פנימי שהיה מעט יותר פסימי, והניח שיש רק אחוז מסוים להגיע לנקודה שאליה Charity Science Health הגיעו ולקבל את התמיכה של GiveWell, כך שלבסוף הנחנו לשווי תרומות דומה של 200,000$.

הסוג הזה של השפעה הוא מאוד, מאוד גבוה, והחישובים האלה הם די שמרניים ביחס להרבה מאוד חישובי קוסט-אפקטיביות שאנחנו רואים בתנועת EA.

יש גם לא מעט יתרונות אחרים שהייתי שמח להקדיש עוד זמן בלדבר עליהם, אבל אעבור עליהם בקצרה. הראשון הוא בניית יכולות. יזמות נותנת לכם את ההזדמנות לנסות הרבה מאוד כובעים שונים. זאת חלק מהסיבה לקושי והחשש מיזמות, אבל זאת גם ההזדמנות לבנות הרבה מאוד יכולות שונות. אם תנסו להרים עמותה, גם אם תכשלו, אתם תכנסו לעבודה הבאה עם ידע בסיסי בהגדרת תקציבים, גיוס כספים, יכולות ניהוליות, יכולות בגיוס עובדים, והדבר נותן לכם יתרון עצום שישאר איתכם לזמן רב.

באופן דומה: הון קריירה. אם מעסיקים יראו שלקחתם על עצמכם יוזמה של פרויקט, אז גם אם הוא נכשל, אבל בעיקר אם הוא היה מוצלח, ישפר משמעותית את קורות החיים ואת הון הקריירה שלכם באופן כללי. אם אתם יכולים להשתמש בעמותה מוצלחת בתור מדרגה לעמדה בעלת אימפקט משמעותי ב- World Health Organization, או כל ארגון אחר שיתחשב בניסיון כזה.

הדבר הבא הוא סיפוק מהעבודה. כמו שאמרתי, יזמות עמותות היא לא הבחירה המושלמת לכל אחד, ונכנס לזה קצת יותר לעומק בהמשך. אבל עבור האנשים המתאימים, זה כיף לא נורמלי. להיות מסוגלים להסתכל על עמותה ולדעת שאתם בניתם אותה מאפס, להיות מסוגלים לעבוד בשעות גמישות, במגע עם הרבה אנשים שונים. יש המון לקבל מההזדמנות הזאת. יש כמות בלתי ניתנת להשוואה של גיוון בעבודה כשכיר, אבל ישנם גם חסרונות לדבר.

לא רק שישנם יתרונות אישיים כיזם, ישנם גם יתרונות לתנועת EA ככלל. יזמות עמותות מקדמת את גדילת התנועה, בכך שהיא מרחיבה את התנועה מחוץ לעולם המסורתי שלה. לדוגמה, גיוס לעמותה כזאת של אנשים שלצורך העניין היו עובדים בתחום של חיסונים, זאת דרך מאוד קונקרטית להגיע לקהל שיתחבר לרעיונות של EA.

ישנו גם נימוק טוב לאימפקט של עמותות כאלה. זה מעולה ללכת ולהגיד שאתם מרימים צוות חשיבה פילוסופי שבסופו של דבר יציל את האנושות, אבל זה גם בהחלט נחמד להיות מסוגלים להגיד שהתחלתם עמותה לחיסונים שאנשים תופסים בתור קוסט-אפקטיבית מאוד. זהו הטיעון הקונקרטי לאימפקט שיכול להועיל לתנועת EA כולה, במונחים של להראות שאנחנו בפועל עושים את מה שאנחנו אומרים שאנחנו עושים, ומצליחים בלעשות את זה.

הדבר הבא הוא יציבות. ארגונים נוטים לשרוד מעבר לתנועות. תנועת EA היא תנועה חרבתית, והיא עדיין שבירה במובנים רבים. היא נעשית חזקה ככל שיותר ארגונים עוגנים בה, וקושרים אותה למציאות בצורה שמסוגלת לשרוד לטווח הרחוק.

בנוסף, הזדמנויות. הרבה אנשים בקהילת EA רוצים לעבוד בשביל ארגוני EA. הרבה אנשים בקהילת EA רוצים עבודות בעלות אימפקט גבוה. כמו שתיארתי קודם, בכך שאנחנו יוצרים הזדמנויות, אנחנו יוצרים חלל שבו אנשים יכולים לגדול, לפתח את היכולות שלהם, ולהרחיב את תנועת EA.

הדבר הבא, הוא ערך הלמידה של הקהילה. אפילו פרויקט שנכשל יכול להיות בעל אימפקט ענק אם אתם מצליחים לחלץ ערך למידה גדול ממנו. אחד מהפרויקטים הראשונים שעשיתי לא עבד בכלל, אבל היינו מסוגלים לפרסם דו"ח ענק שהסביר מדוע הוא לא עבד, ועשרות ארגונים שונים בקהילת EA יכלו ללמוד ממנו.

מעבר לכך, השראה. אם יכולת לתת השראה לאדם אחר להקים עמותה דרך עמותה שהקמת, האימפקט יכול להיות עצום. אם אדם רואה אדם אחר עושה פרויקט מוצלח, שאפתני, זה יכול לעודד אותו ללכת באותה הדרך. כך שלדוגמה אם ראינו את New Incentives עושים עבודה מאוד טובה בהקמת העמותה שלהם, וזה נתן לנו את הבטחון בהקמת Charity Science Health. Charity Science Health נתנה ל- Fortify Health את הבטחון בהקמת העמותה שלהם, ועכשיו שלושת העמותות הללו מראות לאנשים בתנועה שישנן עמותות מוצלחות ועשויות להגדיל את הסיכוי של אנשים לקבל השראה מהאפשרות הזאת.

הדבר האחרון שאני ארצה לדבר עליו הוא מקום למימון נוסף. מקום למימון נוסף לא שווה לאימפקט עצום אם הוא ממולא על ידי מישהו שבכל מקרה היה תורם לעמותה מדהימה, אבל ביצירת עמותה חדשה, אתם יכולים לפתוח את הפאשרות שתורמים נוספים יהיו מעורבים, ויתרמו אולי למשהו ספציפי שמתאים לתחומי העניין שלהם, אבל עדיין לעשות אימפקט משמעותי.

אז למה עכשיו?

יש הרבה סיבות ללמה הקמת העמותה, במיוחד עכשיו, היא דבר הרבה יותר טוב מאשר בעבר. בתקווה, המגמה הזאת תמשיך גם בעתיד. ישנה תמיכה רבה מאוד של תורמים, ועניין רב שלהם בדברים מהסוג הזה. האינקובטור של GiveWell מנסה לממן תוכניות שעשויות בסופו של דבר להיות אחת מהעמותות המומלצות שלה. ל – Animal Charity Evaluators יש כסף לזה, Open Philanthropy מאוד מעוניינים בהקמת עמותות, וכמובן שCharity Science, הארגון שלי, תומך כספים בהקמה של פרויקטים חדשים. אין זמן אחר בהיסטוריה שבו הקמת עמותה לא נראיתה כמו צוואר בקבוק משמעותי אם היא מוקמת בצורה מבוססת-ראיות בתחום עשייה מבוסס-ראיות.

יש גם תמיכה בצורת מנטורינג. אתם לא הראשונים שמקימים עמותה, ויש לכם את ההזדמנות להתחבר לאנשים שעשו דברים דומים בעבר. עמותות שדיברנו איתן תרמו לגיוס עובדים ואסטרטגיה עם עמותות אחרות. קהילת EA מתחילה להיות טובה מאוד בבניית רשת של אנשים שאפשר לדבר איתם על בעיות, בין אם אלה בעיות שקשורות לתקשורת או למחקר, ולקבל מענה מאנשים שעשו דברים דומים בעבר.

לבסוף, ישנם עדיין פערים. זוהי הסיבה שבגללה דיברתי על המקרה הספציפי הזה בהתחלה. נורא, נורא קשה לשכוח כמה גדול העולם, ואיזה קנה מידה עצום יש לבעיות. יש המון עמותות כנגד מלריה, ועדיין, מלריה הורגת מאות אלפי אנשים כל שנה. יש המון עבודה שצריכה להיעשות, וקהילת EA יכולה לתרום המון לכך. ישנן אפילו רשימות של רעיונות שאנשים היו רוצים לראות עוד מהן. ל-GiveWell יש רשימת של תוכניות בתעדוף גבוה ועוד 25 רעיונות. ל-ACE יש רשימה של עמותות שהם היו רוצים לראות, ועוד 17 רעיונות. ב- Charity Science Entrepreneurship אנחנו רוצים ליצור תוכנית מחקר שממליצה 2-5 רעיונות בכל שנה שיהיו מבטיחים במיוחד להקמה.

למי זה מתאים?

אני רוצה לדבר מעט על סוג האנשים שיזמות עמותות מתאימה להם. אדבר על אישיות, על אילו תכונות יעזרו לכם ואילו לא באמת נחוצות ואנשים נוטים להעריך יתר על המידה, ועל איך אתם יכולים לבחון את ההתאמה שלה (בכל מקרה מצגת של 30 דקות לא תוכל לשכנע אתכם לכאן או לכאן לגבי שינוי דרסטי בקריירה שלכם).

הדבר הראשון – אישיות

אישיות היא דבר כל כך מרכזי כשמדובר על יזמות עמתות, וישנם מאפיינים רבים שחשוב להזכיר כאן. אתם צריכים להיות חסינים – הולכים להיות ימים קשים, שבועות קשים, ופוטנציאלית גם חודשים קשים שבהם תחשבו שלעמותה שלכם יש אימפקט נמוך, או שהיא לא שווה מימון, ויהיה לכם קשה להחזיר לעצמכם את המוטיבציה. בתור המייסדים, תצטרכו לא רק לתת לעצמכם מוטיבציה, אלא גם לשאר המייסדים ולעובדים שלכם. תצרכו להיות מוכנים לחטוף את המהלומות האלה ולהמשיך הלאה, גם כשזה נהיה קשוח.

הדבר הבא הוא להיות אלטרואיסטים שאפתנים. הרבה יזמים אוהבים שאפתנות, אבל מאוד קל להיות שאפתן לגבי הדבר הלא נכון. אם אתה שאפתן לגבי כמה גדולה העמותה שלך, יכולה להיות שהיא באמת מאוד גדולה, אבל לא בהכרח עושה אימפקט חיובי כלשהו. מה שאתם צריכים להיות שאפתנים לגביו הוא לגבי כמה חיים אתם מצליחים, או כמה אתם משיגים מהמטריקה הסופית שלכם לעשייה טובה. זה הדבר שאתם צריכים להיות מפוקסים עליו בצורה מקסימלית, ושאפתנים לגביו.

הדבר הבא הוא להיות מכווני תוצאות. מדידה כמותית היא אחד הדברים שהפכו את EA לשונה מתנועות רבות אחרות. אנחנו רוצים לראות תוצאות ספציפיות, קונקרטיות, ומגובות על ידי מידע. להישאר מפוקסים על העניין הזה יעצור את העמותה שלכם מלהידמות למאה פרויקטים אחרים שלא היה להם את אותו האימפקט כמו שיהיה לכם.

הדבר הבא הוא ראש פתוח. לא יהיו לכם את כל היכולות הדרושות לכם. לאף אחד לא, כשהוא מקים עמותה לראשונה. תצטרכו להיות מסוגלים לעדכן את הידע שלכם על פי שינויים בעולם, על פי בדיקות שמראות מה עובד ומה לא, על פי עצות מאנשים בתחום, אנשים שעבדו בתחומים ספציפיים שאין לכם ידע בהם. תצטרכו להיות מוכנים למזג את כל הזוויות השונות האלה, להמציא תשובה קוהרנטית, ולעדכן אותה כמידע חדש מגיע.

באופן דומה, חשוב שלא תפחדו לעשות טעויות. כי אתם תעשו כאלה. כל יזם עמותות עושה כאלה, ויעשה. להיות מסוגל להודות בטעויות האלה בצורה שקופה, ללמוד מהן, ולעדכן את הידע שלכם על פיהם יכולה להיות ההבדל בין עמותה שתצליח בסופו של דבר, ובין עמותה שעושה את אותן הטעויות שוב ושוב.

הדבר הבא הוא מוטיבציה עצמית. אין לכם בוס או אף אחד שמצליף בכם כשאתם לא עובדים כמו שצריך. תצטרכו לפתח אכפתיות מאוד גדולה כלפי העמותה שלכם כדי להקדיש את השעות הדרושות לפרויקט. אני נוטה לשאול יזמי עמותות: האם תוכלו להניע את עצמכם בפרויקט בכוחות עצמכם? האם הייתם יכולים להשלים קורס אינטרנטי בלי שאף אחד אחר דורש את זה מכם? האם יכולתם להתחיל משהו שרק אתם אחראיים על ההצלחה או הכשלון שלו? זה סוג הדברים שמאתגר אנשים רבים, והוא מאוד, מאוד מאתגר בהקמת עמותה.

אילו יכולות ותכונות נוספות יכולות לעזור?

יש דברים נוספים שעשויים לעזור לכם. מסוגלות היא דבר חשוב, מודעות עצמית, IQ, דברים מהסוג הזה. יכולות חברתיות או יכולות מחקר הם דבר שמאוד כדאי שיהיה לכם. אתם והמייסדים האחרים צריכים לאזן זה את זה. ניסיון בעמותה קטנה יכול לתת לכם תחושה של איך הדבר נראה מבפנים.

מה חשוב פחות משאנשים חשובים בדרך כלל? קודם כל, תואר. הרבה אנשים חושבים שאם הם רוצים להרים עמותה לגבי בריאות עולמית, הם צריכים דוקטורט בתחום. למרבה הצער, התוכניות האלה בסופו נוטות להיות צרות מדי בדרך כלל. בשביל העמותה שלי, SMS Vaccine Reminders, אתם צריכים לקרוא רק עמוד או פיסקה אחת בשביל סוג ההתערבות הזאת. היא מאוד, מאוד ספציפית, שלא לדבר על ההקשר של המדינה והמקום. מה שאתם צריכים להיות מסוגלים לעשות זה להיות מומחים, לא בהכרח שיהיה לכם תואר; תצטרכו לקרוא מחקרים, מאמרים, וצלול לתחום הספציפי מאוד של מה שהעמותה שלכם תתעסק בו.

קשרים בתחום

קשרים בתחום הם קריטיים, ותצטרכו אותם כדי להקים עמותה מוצלחת. אבל אתם תתפלאו מכמה שהאנשים שתצטרכו ישמחו לדבר איתכם. אם אתם באים בגישה מיודעת ונלהבת, ועם מעט מומחיות או כסף, הרבה מאוד ארגונים ישמחו לדבר עם אדם צעיר או מנוסה שרוצה להיות מעורב. הם רוצים לראות עמותות נוספות, אחרת לכם מאוד מהנושא, והם לא מקבלים אלפי מיילים ביום אם הם מנהלים תוכנית קטנה מחוץ להודו.

באופן כללי, מאוד קל לבנות את הרשת הזאת, והדרך לבנות איתה היא ע"י עבודה מתמשכת בתחום. זה עוזר מאוד לפנות לאנשים הללו ולעשות איתם שיחת סקייפ קצרה, וכולם היו מאוד שמחים לעזור כשאנחנו עשינו זאת במספר פרויקטים שונים בתחומי עשייה שונים. הסייג היחיד לכך הוא קשרים ממשלתיים; לרוב הם לא מוכנים לדבר איתך. במקרה כזה, עדיף לשכור מישהו שיש לו קשרים מהסוג הזה.

איך תבחנו אם אתם מתאימים ליזמות עמותות?

עוד קצת על בחינת התאמה. הדרך הטובה ביותר לבחון אם אתם מתאימים ליזמות עמותות במובן שאני מדבר עליו, עשויה להיות לפנות לתוכנית האינקובטור שלנו. אדבר בקרוב על מה היא מציעה ולמה שתשקלו לקחת בה חלק, אבל היא כוללת תהליך שהיה מוצלח עד כה לבחירת סוג האנשים שעשויים להתחיל עמותה שתיתמך על ידי GiveWell. בנוסף, יש לנו שאלון באתר שלנו. הוא הרבה פחות אינטנסיבי מתכנית האינקובטור. הוא די מהיר, בערך 3 דקות, ויתן לכם תחושה כללית לגבי ההתאמה שלכם ליזמות עמותות.

לבסוף, האתר שלנו מנסה להכיל כמה שיותר אינפורמציה ככל שניתן, כדי שתוכלו לבחור את התכנים שרלוונטים לכם. ברשימת המייל שלנו אנחנו שולחים את כל המחקר הרלוונטי, קישורים יעילים כמו קבוצות פייסבוק, דרכים לשאול שאלות, וכדומה.

באופן כללי, אל תהיו מיואשים לגבי הסיכויים שלכם. הרבה מיזמי העמותות החזקים ביותר שדיברתי איתם הם לחוצים ומפחדים מהנושא. חלקם זהירים. אל תתנו לתכונות המלאכותיות שאנשים מקשרים ליזמות להטעות אתכם. במקום, תנסו להשיג הבנה מדויקת ככל שניתן מאנשים אחרים שבדקו את זה בעבר, נסו לדבר על זה, לקרוא מאנשים שנחלו הצלחות, וכן הלאה.

איך ארגון Charity Entrepreneurship עוזר למייסדי עמותות?

עכשיו, אני רוצה לדבר קצת על איך הארגון של Charity Entrepreneurship עוזר למייסדי עמותות.

לפני הכל, אני רוצה להגיד שפיתוח של רעיון טוב לעמותה הוא קשה, במיוחד אם אתם שואפים להיות אחת מהעמותות המומלצות על ידי GiveWell או Animal Charity Evaluators. למרבה המזל, היינו מסוגלים לעשות מחקר רב כדי לצמצם את המרחב הזה לתוך כמה רעיונות שהם מבטיחים בצורה מיוחדת. בתמונה שכאן אתם יכולים לראות גיליון שהכנו על נושאים שונים שקשורים לבריאות עולמית, ויכולים לעזור ליזמים פוטנציאלים להתכוונן לרעיונות שיתחרו עם העמותות המובילות של GiveWell. הן עשויות להיות מבוססות ראיות, והן עשויות להיות קוסט-אפקטיביות בצורה מספקת כדי לעשות אפקט טוב מאוד.

הנה כמה דוגמאות.

הטלת מסים על טבק נראית מאוד קוסט-אקפטיבית אם אתם נמצאים במדינה הנכונה. להעברת כספים מותנית (Conditional cash transfers) יש טיעון להשפעה גבוהה מאוד, וזה דבר שבקושי מתבצע על ידי ממשלות. השנה אנחנו הולכים להתמקד בהתערבויות שקשורות לבעלי חיים, בחיפוש אחר ההתערבויות האפקטיביות ביותר שיזמים יכולים להרים. אנחנו עושים מחקר מעט שונה משל, לדוגמה, GiveWell או ACE. אנחנו מחפשים פערים, אזורים שיכולים להיות מאוד מבטיחים, מאוד אפקטיביים, אבל לא בהכרח כאלה שעובדים עליהם כרגע.

מלריה היא דבר מצוין לעבוד עליו, אבל AMF עושים עבודה מאוד טובה, ולא הייתי רוצה שאנשים ירימו עמותה נוספת לרשתות מלריה. יש איזורים אחרים שהם גם בעלי פוטנציאל אפקטיביות גבוה מאוד וגם שחסרים בחשיבה אפקטיבית ומבוססת ראיות כמו שהיינו רוצים לראות.

אנחנו רוצים להפוך את תהליך ההקמה של עמותות לקל ככל האפשר. אנחנו אפילו נותנים תכנית תמיכה מובנית שמלווה את היזמים בצורה הדרגתית עד שהם מגיעים למצב שהם עצמאיים לחלוטין. החודש הראשון דומה לשיעורים אוניברסיטאים. יהיו פעולות, יהיו שיתופי פעולה עם מייסדים אחרים כדי לבחון את היכולות שלכם בצורות שונות, יהיו לימודים מפורשים לגבי קוסט-אפקטיביות או גיוס כספים, ולגבי כל שאר היכולות שתצטרכו כדי לנהל עמותה טובה מאוד.

בחודש השני נצוות אתכם למייסד אחר סביב רעיון כדי שתוכלו להתחיל לעבוד על פרויקט, אבל עם הרבה מאוד תמיכה מצוותים של אנשים שהקימו בעברם עמותות מוצלחות. לבסוף, בששת החודשים הבאים, תקבלו מענק כספי כדי שתוכלו לתמוך כלכלית בעצמכם ולגבש התמחויות בתחום הספציפי שלכם לפני שאתם פונים לגיוס כספים חיצוני. המענקים שלנו הם בסביבות 50,000$, בהתאם לכמות העמותות שניגשות.

הכוונה שלנו היא לא לקטוע את התמיכה בסוף המענק, אלא להמשיך לתמוך בעמותות כל עוד הן זקוקות לתמיכה הזו. אנחנו מנסים לייצר קהילה כדי לאפשר ליזמים להמשיך להישאר מחוברים, בין אם זה דרך Skype או Facebook או באמצעות חלל עבודה משותף שיהיה לנו בקרוב. אנחנו רוצים חללי עבודה משותפים כדי לתת לאנשים את התחושה שהם עובדים בקבוצה ולא לבד או רק עם מייסד אחד נוסף. אנחנו לא רוצים לראות את העמותות הללו רצות לשישה חודשים ואז גוססות, ואנחנו גם מחברים אנשים עם יזמים מנוסים לקשר של מנטורינג.

הנה תרגום לציטוט מעמותת Fortify Health שבתמונה מעלה:

"היה לנו את מה שנחוץ כדי להרים עמותה שראויה למענק מהאינקובטור של GiveWell; פשוט לא ידענו את זה. Charity Science סיפקה לנו את התמיכה שהפכה את הסיכון הזה לשווה את זה".

אני חושב שזה הוא ציטוט חשוב, כי הוא מראה שלא כל אחד יודע שהוא הולך להיות התאמה מושלמת לזה. חלק מהאנשים חושבים שזה עשוי להיות קשה או בלתי אפשרי, אבל הרבה אנשים מסוגלים לעשות את זה. אתם יכולים לסמוך על התהליך שיפענח אם אתם באמת מתאימים לעיסוק הזה.

רק כדי לחזור על המנטרה; יש עמותות מדהימות שם בחוץ, אבל לא מספיק.

מה שאנחנו צריכים זה עוד עמותות מאוד, מאוד טובות, כמו Humane Leagues, כמו Against Malaria Foundation. עמותות שיכולות ליצור הבדל מאסיבי בקוסט-אפקטיביות של עמותה שגרתית. יש עדיין פערים, והרבה מקום לעשות את זה. הדבר העיקרי שחסר הוא יזמים, אנשים שיהיו מוכנים לקחת על כתפיהם את הסיכון ולהקים עמותה בעלת פוטנציאל להיות מוצלחת בצורה יוצאת דופן.

שאלות ותשובות

שאלה: קודם לכן אחד המרצים, ד"ר גלנרסטר (Glennerster), אמרה שהיא מייעצת לאנשים צעירים לוודא שהם מקדישים מעט זמן בארגונים אפקטיביים כדי שהם ידעו איך ארגונים אפקטייבים נראים. מה דעתך על זה?

התשובה של ג'וי: כן, זה עוזר מאוד. כשאנשים שואלים אותי מה כדאי שיעשו אם הם עדיין עובדים על התואר שלהם או מחפשים התמחויות, אני תמיד אומר, תתעדפו לפי כמה טוב הארגון. זה לא חייב להיות מקום מאוד קשור, אבל אם תעבדו בשביל עמותה כמו AMF, או תאמצו כמה ממנהגי הניהול שלהם, זה הולך להיות אחד הדברים היותר טובים שאתם יכולים לעשות כדי לכוון את עצמכם לניהול טוב של עמותה.

שאלה: זה נראה כאילו מרחב העמותות רווי בעמותות קטנות שלרוב נוגסות בפינות שונות של אותן בעיות גדולות. מה דעתך על זה, ומה אתה חושב על להצטרף לאנשים לעומת להתחיל עמותות חדשות לאור המציאות הזאת?

התשובה של ג'וי: כן, אנחנו די בעד להתחיל במקום להצטרף. בעת הצטרפות לארגונים, בין אם הם קטנים או גדולים, מאוד קשה לשנות אותם לכיוונים אפקטיביים. אתים יכולים לשאול הרבה אנשים שעבדו בשביל ארגונים כאלה כדי להבין את התופעה הזאת. בהחלט ישנן הרבה עמותות, אבל רובן קטנות מאוד ומנוהלות על תקציב בסדרי גודל של 50,000$. כך שהן לא מטפלות בחלק גדול של בעיות עולמיות. מה שאתם באמת צריכים להסתכל עליו הוא על סדר הגודל של הבעיה הנותרת, ועל האם אתם יכולים להתחיל עמותה שמסוגלת להתחיל לכסות לפחות חלק מהבעיה הנותרת.