מה הן ההשפעות לטווח ארוך של תרומות הומניטריות?

אחד הדברים שאנחנו עושים באלטרואיזם אפקטיבי הוא לשאול שאלות. הרבה שאלות. במקרים רבים, השאלות האלו הן לא שאלות היפותטיות ותיאורטיות, אלא שאלות עם משמעות אדירה על הדרך שבה אנחנו פועלים ועל התחומים בהם אנחנו מתמקדים בעשייה שלנו.

הפוסט הזה הוא על אחת השאלות האלו.

"ברורה לי החשיבות של תרומה לעמותות האפקטיביות בעולם בנושאי עוני ובריאות עולמית והייתי רוצה לתרום להן, אבל אני חושש מההשלכות ארוכות הטווח שלהן. האם ייתכן שהצלת (או הארכת) חיים של אנשים כיום, גם כאשר היא נעשית באופן אפקטיבי, עלולה להביא להפחתת משאבים וחוסר יכולת לקיים את כמות האנשים הזו בטווח הארוך?"

התשובה לשאלה הזו חשובה מסיבות רבות. אחד הסיבות היא שהיא עוזרת לנו להבין מה צריכים להיות מוקדי הפוקוס שלנו. האם נכון, בראייה ארוכת טווח, לתרום להתערבויות שמטרתן להאריך ולהציל חיים כמו זו של AMF? עמותות כמו Against Malaria Foundation, למשל, נחשבות בעיני רבים ל-Holy Grail מבחינת קוסט-אפקטיביות של תרומה, אבל ברור שאם התרומה להן תגרום לנזקים עתידיים, התמונה משתנה לחלוטין. לפניכם התשובה של סלע נבו, ראש אלטרואיזם אפקטיבי ישראל.

פיתוח כלכלי

לעיתים קרובות עולה החשש שסיוע הומניטרי ישיר (טיפול רפואי, סיוע כלכלי וכד') עוזר לאדם שמקבל אותו, אבל פוגע יותר בכלכלה הרחבה. בדרך כלל, החשש הוא מאפקטים של פיצוץ אוכלוסין – אם נאריך את חייהם של יותר אנשים, כמות דומה של משאבים תתחלק על פני תמיכה ביותר אנשים, וכולם יהיו עניים יותר (ואולי אפילו לא יצליחו להגיע למידת עושר קריטית הכרחית בשביל פיתוח של מעמד ביניים או התפתחות טכנולוגית. חשש נוסף הוא שהתמיכה הכלכלית הזו מהווה תחליף לאנשים להשיג עבודה ובכך מנציחה את הבעיה.

לשמחתנו, זה לא המצב, לפחות בעמותות המומלצות על ידי GiveWell (ולהערכתי מסיבות דומות גם בעמותות אפקטיביות אחרות, אבל לא בדקתי באופן ישיר). בואו נדבר טיפה על למה:

1) נתחיל מהעמותה שיש עליה (ועל ההתערבות שהיא מממשת) הכי הרבה מחקר – GiveDirectly. במקרה הזה אנחנו נותנים כסף לאנשים בעוני חמור – ברוב המוחלט של המקרים התרומות לא מובילות להצלת חיים, אלא שיפור של תנאי החיים – ולכן החשש הרלוונטי הוא לא פיצוץ אוכלוסין אלא בעיקר האם התרומה מהווה תחליף לעבודה ויעילות כלכלית או לא. בזכות המחקר הנרחב שקיים על ההתערבות הזו, אנחנו יודעים לומר בוודאות יחסית גבוהה שאחוז נכבד מהכסף הניתן הולך להשקעות שמעלות פרודוקטיביות כגון ציוד חקלאי יעיל יותר, רכישת חינוך, וכד'. למעשה, מבחינת פיתוח כלכלי זו השקעה יעילה באופן יוצא דופן – הכסף שנתרם מרוויח למקבלים אותו בממוצע כ-20% annual return on investment – כלומר, זו השקעה ארוכת טווח יעילה ומשמעותית הרבה יותר מאשר השקעה בבורסה או מקומות אחרים.

2) רוב העמותות ש-GiveWell ממליצה עליהן לא עוסקות בהצלת חיים אלא בהפחתת נזקים (שאינם מוות) ממחלות. זה כולל את Evidence Action, SightSavers, The END Fund, ו-SCI. רובן עוסקות במה שנקרא deworming – טיפול מאוד זול לבעיות בריאותיות שפוגעות בתפקיד של אנשים, ובעיקר ילדים. גם על ההתערבות הזו יש לא מעט מחקרים. במקרה הזה קל מאוד לראות שהחששות שציינו למעלה לא עולים – כשההתערבות מפחיתה את כמות האנשים החולים, הפרודוקטיביות עולה, העלויות הרפואיות יורדות, ובאופן די עקבי המצב הכלכלי משתפר. בהתערבויות deworming באופן ספציפי, ההשפעות החיוביות ארוכות הטווח אפילו מרשימות באופן מיוחד. מחקרים של מייקל קרמר (שזכה לאחרונה בפרס נובל ואירחנו לפני שנה וחצי ב-EA Israel) הראו שהתערבויות deworming הן יותר יעילות בשיפור חינוך ותעסוקה (גם אם נתעלם לחלוטין מהשפעות הבריאות שלהן) מאשר ההתערבויות המובילות בתחום החינוך. גם אם נסתכל רק על ההשפעה של התערבויות על חינוך (ולא נתייחס בכלל להשפעות שלה על בריאות), מאשר התערבויות חינוך (כמו קניית ספרים, שיפוץ בתי ספר, תשלום למורים וכו'). זו תוצאה מפתיעה ומדהימה, ומראה על הקוסט-אפקטיביות היוצאת דופן של deworming, ועל הקשר בין בריאות (במיוחד בגיל צעיר) לפרודוקטיביות בעתיד. למעשה, הסיבה המרכזית ש-GiveWell ממליצים על תוכניות כמו Deworm The World היא בגלל התרומה לחינוך ופרודוקטיביות ארוכת הטווח, ולא בגלל ההשפעה הישירה על בריאות (על אף שזו סוגיה מורכבת, והקדשנו לה את המפגש האחרון שלנו בשנה שעברה).

3) לבסוף, חלק מהעמותות המומלצות ע"י GiveWell אכן עוסקות במניעה של מחלות מסכנות חיים – בפרט Helen Keller International והעמותה המומלצת המפורסמת ביותר – Against Malaria Foundation. במקרים אלו, הסיבה שממליצים עליהן היא אכן בגלל פוטנציאל הצלת החיים שלה, בפרט בהורדת תמותה של ילדים – ולכן נראה סביר יותר שהחששות שהזכרנו יהיו רלוונטיות יותר כאן. החדשות הטובות הן שגם במקרה הזה יש להתערבות השפעה חיובית משמעותית על התפתחות כלכלית. ההערכות הן שבממוצע על כל דולר שהושקע בהפחתת מלריה הוביל לגדילה של 6.5 דולר בתל"ג הלאומי. קצת קשה למדוד זאת ישירות, אבל מכיוון שההתערבות של AMF יותר יעילה מהתוכנית הממוצעת להפחתת מלריה, ההערכה היא שהיא מובילה לגדילה של 12 דולר בתל"ג. כלומר, לא רק שהתמיכה במלחמה במלריה לא מביאה לנזק כלכלי – גם מנקודת מבט של פיתוח כלכלי בלבד זאת התערבות יעילה באופן יוצא דופן.

קצת קשה להבין את המסקנה הזו אם האינטואיציה היא שזה בסה"כ עוד פיות להאכיל, אז בואו נדבר טיפה על למה זה קורה.

נתחיל שוב מהחלקים הקלים. על אף שרוב הערך ההומניטרי (לפחות להערכת GiveWell) מגיע מהצלת חיים, הרוב המוחץ של האנשים המושפעים ממלריה לא מתים ממנה, ובחלוקת רשתות (והתערבויות אחרות) אנחנו מפחיתים את הפגיעה בפרודקטיביות והעלויות הרפואיות של אנשים שרק חולים ממלריה.

שנית, וזו נקודה מהותית יותר – הרבה אנשים מניחים שיש כמות סופית של משאבים (אוכל, כסף, וכו') ואם יש יותר אנשים אז זה מתחלק ליותר חלקים ולכן אנשים עניים או רעבים יותר. בפועל, בן אדם גם צורך משאבים (כמו אוכל) אבל גם מייצר משאבים (ע"י עבודה חקלאית, למשל). מעבר לכך, צמיחה כלכלית והתקדמויות טכנולוגיות מאפשרות לנו להפיק מזון בצורה יעילה יותר פר יחידת משאבי טבע, ובאופן כללי אנחנו רואים קורלציה חיובית בין גידול אוכלוסין לבין מחסור ברעב. לכן עוד אנשים ממש לא בהכרח אומר עוד עוני. בפרט במקרה הזה, ילדים שנהרגים ממלריה זה אחד הדברים הגרועים ביותר שיכולים לקרות מבחינה כלכלית (בנוסף, כמובן, לנזק ההומניטרי הישיר לילד ולמשפחה). ילד שחולה ונפטר ממלריה אומר שמשפחות משקיעות את הכסף בגידול של הילדים, כמעט תמיד משקיעות חלק גדול מהמשאבים שלהם בטיפול רפואי כדי לנסות להציל את חייו, ואז הילד לא מגיע לגיל בגרות שבו הוא עובד ובעצם מייצר תפוקה כלכלית. כתוצאה, על אף שלא להביא ילדים עלול להיות החלטה כלכלית טובה, להביא ילדים שיהרגו ממלריה זה משמעותית יותר גרוע כלכלית מאשר להביא ילדים שמקיימים חיים בריאים ומשמעותיים.

אלמנט נוסף שאנשים חוששים ממנו הוא פיצוץ אוכלוסין. אולי, על אף שמניעת מחלות מסוג זה הוא טוב לתל"ג, הוא עדיין יוביל לגדילה בגודל האוכלוסין בצורה שהיא מסוכנת ליציבות או מצב הכלכלי פר אדם. אחת הסיבות שתרחישים כאלה לא מתממשים היא שמשפחות מתאימות את מספר הילדים שלהן לרמת התמותה. הורים מביאים יותר ילדים כשרמת התמותה גבוהה יותר – בין אם כדי לוודא שמספיק ילדים ישרדו על מנת לתמוך בהם בגיל מבוגר, כדי להתמודד רגשית עם האובדן של ילד קודם, או סיבות אחרות. בנוסף, ישנן טענות שכאשר תמותת ילדים גבוהה יותר, הכמות הנוספת של ילדים שמביאים לעולם באה על חשבון איכות החינוך שלהם. לבסוף, ראוי לציין שבמהלך 50 השנה האחרונות, כמות הילודה במדינות מתפתחות צנחה פי שתיים – מחמש וחצי ילדים במשפחה לשניים וחצי ילדים במשפחה – ולא נראה שיש סימנים להאטה של התהליך הזה.

לסיכום, על אף שהחשש לנזקים כלכליים הוא חשוב ומובן, בפועל ההתערבויות המומלצות של GiveWell הן בעלות השפעה חיובית משמעותית על המצב הכלכלי הרחב יותר (ולהערכתי אותם עקרונות יהיו רלוונטיים גם להתערבויות אפקטיביות אחרות).

שינוי אקלים

האדם הממוצע אחראי למעל 6 טון של גזי חממה בשנה, ואנשים במצב כלכלי גבוה פולטים יותר גזי חממה מאשר אנשים במצב כלכלי נמוך. אם כך, האם אין סכנה שעל ידי סיוע לאנשים היום, נביא עלינו (ועליהם) אסון גדול הרבה יותר בעתיד?

1) כשעסקנו בפיתוח כלכלי, "התמזל מזלנו" ותרומה מיידית הלכה יד ביד עם תרומה ארוכת טווח. במקרה של שינוי אקלים זה לא המצב. לאור העובדה שההתערבויות שלנו עלולות להגדיל כמויות פליטות גזי חממה, אנחנו צריכים להבין האם התרומה שלהן "שווה את זה". זו שאלה שמעורבים בה הרבה אספקטים סובייקטיבים, הנוגעים לערכים שלנו והאמונות שלנו לגבי הדרכים שבהן האנושות תתמודד עם עוני ועם שינויי אקלים בעתיד. עם זאת, אנחנו עדיין זקוקים לניתוח כמותי של ההשפעות השונות של ההתערבויות שלנו כדי לקבל החלטות אינטליגנטיות בנושא. במקרה הזה, לדעתי, הנתונים הקיימים מובילים אותנו למסקנה יחסית ברורה שהאפקט של התערבויות מסוג זה על אקלים לא צריכות למנוע מאיתנו לתמוך בהן ולתרום להן.

2) נתחיל מלהעריך את ההשפעה ההומניטרית של ההתערבויות שאנחנו עוסקים בהן. שתי העמותות המומלצות המפורסמות ביותר של GiveWell הן Against Malaria Foundation ו-GiveDirectly. ההשפעות ההומניטריות שלהן נחקרו לעומק, וכיום מעריכים שכל 100 דולר שנתרמים לעמותה מעניקים בממוצע שנת חיים בריאה אחת. תרומה של 100 דולר ל-GiveDirectly מוביל בממוצע לשיפור במצב הכלכלי של כחמש משפחות. שניהם מאפשרים לנו לעשות שינוי משמעות בחייהם של כמויות גדולות של אנשים אפילו בתרומה של כמויות קטנות של כסף.

3) כעת נרצה להבין מה ההשפעה של התרומות הללו על מצב האקלים. זו שאלה מורכבת יותר ושנחקרה הרבה פחות, ולכן תהיה לנו אי ודאות גדולה יותר. אנשים עניים תורמים משמעותית פחות לשינוי אקלים, וה-9% העניים ביותר תורמים בממוצע 0.26 טון לאדם בשנה. מקבלי התרומות של העמותות שאנחנו מדברים עליהם הם בדרך כלל גם בקיצוניות הענייה של הקטגוריה הזו, אך נסתפק בהערכה הזו כחסם עליון. כלומר, ב-100 דולר תרומה אם הארכנו את חייו של אדם אחד בשנת חיים בריאה אחת (בממוצע), אז גם הוספנו בממוצע 0.26 טון CO2-equivalent (כלומר, גזי חממה שמחממים במידה דומה לכמות כזו של פחמן דו-חמצני). בהתערבות כמו GiveDirectly שבה אנחנו משפרים את מצבם הכלכלי של מספר משפחות, על אף שאנחנו מאפשרים להם לצרוך יותר, אנחנו לא מתקרבים להעלאת הצריכה ב"אדם שלם" ולכן 0.26 טון הוא חסם עליון מספק גם לעמותות מסוג זה.

4) כעת נרצה לדעת כמה כל טון של CO2 באמת מזיק. זו שאלה מאוד מורכבת, שקשה מאוד לענות עליה במדויק, ובאופן מפתיע גם לא קיים עליה מחקר רב. על פי הערכות מסוימות, כל בערך 8,600 טון של פחמן דו-חמצני גובות מחיר של כשנת חיים בריאה אחת. ההערכות האלה הן מאוד לא מדויקות – ואני לא אופתע אם יתברר שהן לא נכונות ביחס של 1:10 או אפילו יותר. אבל כפי שמיד נראה, המסקנות העיקריות שלנו ישארו נכונות גם אם הנזקים של טון CO2 הוא פי אלף מההערכות הנוכחיות.

5) אם נסכם את מה שראינו עד עכשיו, אז כשאני תורם 100 דולר ל-Against Malaria Foundation (כדוגמא מייצגת), אני מעניק שנת חיים בריאה אחת למישהו, ומייצר אחד חלקי 33,000 מגזי החממה הנדרשים על מנת לייצר נזק דומה לשנת חיים בריאה אחת (שוב, בהערכה מאוד לא מדויקת). אם הייתי תורם 3 מיליון דולר, הייתי מעניק חיים בריאים ומלאים לכ-750 ילדים שונים, ועושה נזק אקלימי ששקול לפגיעה שנה אחת של בריאות של אדם אחד.

6) התוצאות הקיצוניות הללו, שבהן אנחנו יכולים לייצר השפעה עצומה על הבריאות של אנשים באופן ישיר בעוד שההשפעה שלנו על אקלים היא זניחה, לא צריכות להפתיע אותנו. קודם כל, אם נחשוב על מה שהעמותות האלו עושות, זה ברור שהן מאוד יעילות בהשפעה על הבריאות של אנשים (למשל, רשת מלריה בעלות זניחה יכולה למנוע מחלה קטלנית), אבל ההשפעה שלהן על אקלים היא קטנה (אנחנו נותנים אותן לאנשים עם טביעת הרגל האקלימית הקטנה ביותר בעולם). אבל גם במובן רחב יותר זה לא אמור להפתיע אותנו – העמותות המומלצות על ידי GiveWell נבחרו בדיוק מכיוון שהן אפקטיביות באופן יוצא דופן – הן נבררו מבין מאות אלפי עמותות ברחבי העולם לפי היעילות שלהן. לעומת זאת, ההשפעה שלהן על אקלים היא מקרית – אכן חבל שהן מגדילות את כמות גזי החממה ולא מפחיתות אותן (לא התמזל מזלנו כמו שקרה במקרה של פיתוח כלכלי), אבל זה היה יחסית מפתיע אם הן היו יעילות בייצור של גזי חממה באופן שמתקרב ליעילות שלהן בשיפור המצב הרפואי של תרומות אפקטיביות לאקלים.

7) לבסוף, אני בטוח שישנם אנשים שמאמינים בתפיסה של First do no harm. כלומר, אפילו שההשפעה השלילית על אקלים היא זניחה ביחס לתרומה ההומניטרית, חלק מהאנשים לא ירצו לעשות את הנזק הזה בכל זאת. אם זה המצב, נוכל לנצל את התכונה שהרגע דיברנו עליה (שעמותה עושה אפקט הרבה יותר גדול במה שהיא נמדדת עליו מאשר אפקטים מקריים נוספים שלה) – ולוודא שאנחנו גם מסייעים לאנשים בעוני מחפיר וגם משפרים את מצב האקלים על ידי תרומה לעמותות שונות.

העמותות Coalition for Rainforest Nations ו-Clean Air Taskforce מוערכות כשתיים מהעמותות האפקטיביות ביותר בעולם למלחמה בשינוי אקלים. לפי הערכות נוכחיות, הן יכולות להפחית טון של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה במחיר של בין 10 סנט לבין דולר יחיד. זה אומר שאם אנחנו רוצים לוודא שאנחנו לא מזיקים לאיכות הסביבה, ניתן על כל 100 דולר שאנחנו תורמים לעמותה כמו Against Malaria Foundation, לתרום בערך שקל ל-CfRN או CAT ולוודא שתרמנו להפחתת פחמן דו-חמצני באטמוספירה יותר מאשר שהזקנו. כמובן, ניתן לתרום גם יותר ולייצר תרומה משמעותית הן לסיוע הומניטרי והן לשיפור האקלים.

לסיכום: העמותות האפקטיביות בעולם בתחום הפיתוח והבריאות העולמית מדהימות בתרומה ההומניטרית הישירה שלהן, מאוד מרשימות בתרומה שלהן לפיתוח כלכלי, ובעלות השפעה זניחה על שינוי אקלים. אני שמח לראות שאתה חושב לעומק על ההשלכות של התרומות שלך, ואני מקווה שהמידע הזה יאפשר לך לתרום לעמותות אפקטיביות בלב שלם. אם איכפת לך מאוד מפיתוח כלכלי ארוך טווח זו סיבה נוספת לתרום לעמותות המומלצות על ידי GiveWell, ואם איכפת לך מאוד משינוי אקלים אז הפתרון המשמעותי באמת הוא לתרום לעמותות אפקטיביות בתחום זה ולא להימנע מתרומה לעמותות מצילות חיים.