יש לך יותר ממטרה אחת, וזה בסדר

ג'וליה ווייז (Julia Wise) היא חלק מצוות בריאות הקהילה של המרכז לאלטרואיזם אפקטיבי.
במסגרת תפקידה ועבודתה בקהילת EA בבוסטון, ג'וליה עזרה לאנשים רבים לאזן בין המחויבות שלהם לאלטרואיזם אפקטיבי לבין דברים אחרים החשובים להם בחייהם.
מאמר זה מציע דרך אחת לחיפוש האיזון הזה. 

המאמר הבא נכתב על ידי ג'וליה בשנת 2019, ותורגם על ידי חברת קהילת אלטרואיזם אפקטיבי ישראל אפרת כרם.
גרסה ערוכה קלות של המאמר מופיעה גם ב-
EA Handbook, את המקור ניתן למצוא כאן.


יש לך יותר מטרה אחת, וזה בסדר.

כאשר אנשים מגיעים לאירוע של אלטרואיזם אפקטיבי בפעם הראשונה, השיחה לרוב מתמקדת בפרויקטים שהם עוסקים בהם או קרנות וארגונים שהם תורמים להן.
לרוב יש לאנשים תחושת אי נוחות מסוימת, תחושה שהזרקור הנוקשה של 'כדאיות' עומד לפנות לעבר כל מה שהם עושים.
למען האמת, זה סביר והגיוני להיות מוטרדים מהנושא הזה, כיוון שרבים מהצעירים ב-EA אכן אוחזים בדעה שכל דבר בחיים צריך לעמוד במבחן העלות-תועלת. גם אני הייתי שם.

אנליזת עלות-תועלת היא כלי שימושי מאוד. הייתי רוצה שאנשים ומוסדות נוספים יישמו אותה על בעיות רבות יותר.
אך ככל כלי, כלי זה אינו בר יישום לכל חלק בחייך. לא כל מה שאת עושה יכול להיכנס תחת כותרת ה"יעילות".
אני אפילו לא יודעת איך יכולה להיראות עשייה שכולה תחת כותרת זו. 

יש לי מטרות רבות. יש לי מטרה לשפר את העולם. יש לי מטרה ליהנות מהזמן שאני מבלה עם ילדיי. יש לי מטרה להיות בת זוג טובה. יש לי מטרה לחוש מחוברת לחבריי ולקהילה שלי.

כל אלו מטרות ראויות, אך הן לא זהות. יש לי קווים כלליים לתוכנית של הקצאת זמן וכסף ביניהן: ראשון בבוקר זה זמן להכנת פנקייקים לילדיי. שני בבוקר מוקדש לעבודה. לא הגיוני לערבב בין הפעילויות הללו, לבלות זמן עם ילדיי באופן שתורם לעבודתי או לבצע את עבודתי באופן שיגרום הנאה לילדיי.

אם אתרום לקרן של חברתי שמגייסת כספים למען הדוד החולה שלה, אני פועלת למען מטרה. אבל זו המטרה של "לתמוך בחברה קרובה ובקשר שלנו" ולא המטרה של "לעשות את העולם למקום הכי טוב שאפשר".
כאשר אני מקבלת החלטה כדאי שיהיה לי ברור למען איזו מטרה אני פועלת. אני לא חייבת להלקות את עצמי על כך שהכסף הזה לא משמש לשיפור מקסימלי של העולם – זו מעולם לא הייתה כוונת התרומה הזו.
הכסף הזה מגיע מתקציב "הסיפוק האישי" שלי, כמו הוצאות על דברים כמו לשבת לקפה עם חברים.  

יש לי מצבור כסף אחר, אותו אני חוסכת כדי לתרום בצורה הכי אפקטיבית שאני יכולה. כשאני מחליטה מה לעשות עם הכסף הזה, אני מדליקה את זרקור העלות-תועלת ומנסה להתקדם כמיטב יכולתי בפתרון בעיות העולם.

זה כולל לבחון את המחקר על התערבויות שונות ולבחור בזו שלדעתי תקדם את האנושות באופן המיטבי במאבקנו מול סבל מיותר, מחלות ומוות. לרוב, המטרה הטובה ביותר שאני יכולה למצוא היא מטרה שלא היה לי קשר אישי אליה לפני כן, וכזו שלא מתחברת בקלות לחיי האישיים.
וזה בסדר, כי יצירת משמעות אישית איננה המטרה שלי כאן. אני יכולה בהמשך לחפש משמעות אישית בהחלטה שאקבל, אבל זה לא המניע להחלטה.

כאשר את מקבלת החלטה, היי ברורה עם עצמך – מהן המטרות שאת שואפת להשיג? את לא צריכה לטעון שהבחירה שלך היא הדרך הטובה ביותר לשיפור העולם אם זו לא המטרה שהניעה את הבחירה שלך.
זה בסדר גמור לתמוך בארגון האומנות המקומי כי עבודתם מסבה לך הנאה, כי את רוצה להיות פעילה בקהילה שלך או כי הם עזרו לך ואת רוצה להשיב להם בחזרה. אם יש לך גם מטרה לשפר את העולם ככל שאת יכולה, החליטי כמה זמן וכסף את רוצה להקדיש למטרה זו, ונסי להשתמש במשאבים אלו בצורה האפקטיבית ביותר שתוכלי.