מחקרינו בתחום בריאות הנפש בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”

מאורעות ה-7 באוקטובר והמלחמה שהתחילה מייד לאחר מכן, מהווים טראומה רחבת היקף עם השלכות קריטיות לבריאות הנפשית של הציבור. מאז המאורעות, פועל צוות החוקרים שלנו על מנת לנסות ולסייע לקובעי מדיניות, צוותי בריאות הנפש, גורמים פילנתרופיים וחוקרים להתכונן ולענות בצורה האופטימלית לצרכי הטיפול אשר צפויים לעלות בעקבות העלייה בהיקף הפוסט טראומה באוכלוסייה. עד כה בוצעו שני מחקרים בשיתוף החוקרים שלנו – הראשון נוגע לניבוי היקף הפוסט טראומה הצפוי באוכלוסייה בעקבות המלחמה והשני נוגע לסקירת האפקטיביות של שיטות הטיפול השונות לפוסט טראומה, תוך בחינת היעילות הקלינית והכלכלית זו לצד זו.  

מחקר 1: ניבוי היקף הפוסט טראומה הצפוי

מאורעות ה-7 באוקטובר והמלחמה שהתחילה מייד לאחר מכן, מהווים טראומה רחבת היקף עם השלכות קריטיות לבריאות הנפשית של הציבור. על מנת לאפשר לקובעי מדיניות, צוותי בריאות הנפש, גורמים פילנתרופיים וחוקרים לתכנן התערבויות המתאימות לצרכי בריאות הנפש של אוכלוסיות גדולות שיזדקקו להן, ביצע צוות חוקרים הערכת ניבוי מבוסס מחקר של צרכי בריאות הנפש בעקבות המלחמה. בפרויקט חולקה האוכלוסיה הישראלית לקבוצות על סמך חוג החשיפה הטראומטית וחושב אומדן לסיכון הצפוי ל- PTSD בכל קבוצה, ובמדינה כולה. המחקר העלה כי 520,278 איש במדינות ישראל הם בסיכון לפוסט טראומה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".

מלחמת אוקטובר 2023 גרמה לנו לבחון באופן מעמיק את העשייה שלנו. במישור האישי, כמו תושבי המדינה כולה, הציפו אותנו תחושות קשות של דאגה, חרדה וחוסר ודאות לגבי האנשים היקרים לנו והביטחון האישי שלנו. במישור העשייה, מצאנו את עצמנו בלבטים רבים – פעילות העמותה מבוססת על שאיפה להשתמש במשאבים שלנו בצורה היעילה ביותר ולקדם עשייה חברתית משמעותית, אפקטיבית ומבוססת מחקר. המלחמה וזמני חירום אחרים הציפו בנו את השאלה:

כיצד ניתן לקדם עשייה אפקטיבית ומבוססת נתונים בתוך מציאות משתנה ובזמן דחוק? האם הדבר אפשרי בכלל? 

מתוך התחושות האלה, מיכל, חברת צוות העמותה וגם פסיכולוגית בהתמחות קלינית ודנה קצוטי, חברת קהילת אלטרואיזם אפקטיבי, הרימו את הכפפה והוציאו לפועל את הפרויקט החשוב והמשמעותי למיפוי צרכי בריאות הנפש בעקבות המלחמה. הפרויקט הוא פרי של שיתוף פעולה בין קהילת אלטרואיזם אפקטיבי, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת קולומביה ובית החולים שלוותא.

המחקר מאפשר לקובעי מדיניות, צוותי בריאות הנפש, גורמים פילנתרופיים וחוקרים לתכנן התערבויות המתאימות לצרכי בריאות הנפש של אוכלוסיות גדולות שיזדקקו להן. לצד זאת, מלבד מטרתו הראשונית של המודל, לסייע בתכנון מענים מתאימים לצרכים הנפשיים בישראל עקב המלחמה, מודל זה יכול להיות מיושם במקרים אחרים של חשיפה לטראומה המונית. 

תודה מיוחדת שמורה לגידי קדוש, חבר הוועד המנהל של עמותת אלטרואיזם אפקטיבי, שהעלה את הצורך בהערכת צרכי בריאות הנפש בישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל ותודה לחן פיזנטי, חברת קהילת אלטרואיזם אפקטיבי על עזרתה לפרויקט.

מחקר 2: סקירת אפקטיביות של שיטות טיפול בפוסט טראומה

הערכות קודמות שבוצעו בשיתוף אלטרואיזם אפקטיבי ישראל הראו כי כ-520,000 ישראלים נמצאים בסיכון גבוה לפתח PTSD בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיה. מסמך זה נועד להעריך את האפקטיביות של מענים לטיפול ב-PTSD לצורך סיוע בקבלת החלטות מימון פילנתרופי וציבורי בנושא בעקבות צרכים אלו. מבחינה כלכלית, הוצג חישוב המראה כי העלויות הכוללות (ישירות ועקיפות) הצפויות למשק עומדות על כ-7.9 מיליארד דולר בהינתן היקף התחלואה הצפוי ל-PTSD. נכון לעכשיו אין מספיק אנשי טיפול על מנת לתת מענה טיפולי פרטני לצורך הרחב, ונדרשים פתרונות סקליביליים ומהירים כדי להימנע מעלויות עתידיות.

הנתונים בהם נעשה שימוש התבססו על תוצאות מטא-אנליזות, נתונים מרשמיים על יכולות

טיפול, והתייעצויות עם בעלי מקצוע ובעלי עניין בתחום בריאות הנפש בישראל. במרכז המחקר נבנה מודל משווה בין שיטות טיפול נבחרות לפוסט-טראומה על בסיס שלוש קריטריונים מרכזיים: 

1. יעילות – עד כמה שיטת הטיפול המוצעת יעילה בהפחתה ובהקלה של תסמיני PTSD.

2. סקליביליות – עד כמה פשוט ואפשרי להגדיל את היקף הטיפול הרלוונטי מבלי לפגוע באיכות הטיפול.

3. פיזיביליות – האם שיטת טיפול זו רלוונטית בקנה מידה הנדרש ובנסיבות הקיימות בישראל בטווח הקצר.

שיטות הטיפול שנבחנו במסגרת המודל הן: טיפול קצר מועד בשיטות TF-CBT/PE/EMDR, טיפול קבוצתי בשיטת TF-CBT/PE, אפליקציות לעזרה עצמית, טיפול מונע בטראומה, טיפול ע"י פרטים מהקהילה וטיפול מסורתי (TAU). 

בהתאם לקריטריונים שנבחרו, המודל סיפק המלצות לאסטרטגיות טיפול המאזנות בין יעילות גבוהה לפוטנציאל ליישום בקנה מידה גדול. השיטות המומלצות שנבחרו הן טיפולים פרטניים קצרי טווח בשיטות EMDR ו-CBT-TF, טיפולים קבוצתיים ממוקדי טראומה (בשיטות CBT-TF/PE) וטיפול מניעתי.


להלן הלוח המציג את עיקרי תוצאות המודל:

 

שם הטיפול

קריטריון השוואה

טיפול קבוצתי בשיטות PE\CBT

עזרה עצמית מלווה

עזרה עצמית אפליקציות

TF – CBT

EMDR

טיפול ע"י פרטים מהקהילה

Prolonged exposure )PE(

מניעהטיפול מוקדם בטראומה

TAU – treatment as usual

גודל ההשפעה

בינוני

בינוני 

בינוני-נמוך

גבוה

גבוה

בינוני

גבוה

גבוה

נמוך

מספר שעות מטפל

נדרשות

12

2 עד 5

0

13.5

9

1 עד 8

8 עד 15

3

לא רלוונטי

מספר מטופלים

פר מטפל בשנה

1404 – 351

702 – 280

לא רלוונטי

104

156

1404- 175

175 – 94

468 – 175

לא רלוונטי

מידת השפעה בטווח הארוך

נשמר

לא ידוע

יורד

נשמר

יורד מעט

נשמר (ראיות באיכות נמוכה)

יורד מעט

יורד (ראיות באיכות נמוכה)

נשמר

שיעור נשירה

14-38%

15.3%

16%

13%

18%

לא ידוע

28.7%

לא רלוונטי, תלוי שיטה

13.00%

עלות ממוצעת למטופל**

376 – 902

859-1,756

261

4,036

2,691

לא ידוע

4,485 – 2,392

1,495 – 897

לא רלוונטי

מידת ישימות בישראל

גבוהה

נמוכה

בינונית

גבוהה

בינוניתגבוהה

נמוכה

בינונית

גבוהה

גבוהה

כמה הטיפול מבטיח?

בינוני-גבוה

נמוך-בינוני

נמוך-בינוני

גבוה

גבוה

בינוני

בינוני-גבוה

בינוני-גבוה

נמוך

רמת ביטחון בהמלצה

גבוהה

בינונית

גבוהה

גבוהה

גבוהה

נמוכה

גבוהה

בינונית

בינונית

*ניתן לצפות במודל החישוב המלא בקישור זה

**עלות כוללת, בשקלים, במחירי ספטמבר 2021. בהתייחס לתשלום על שעות הטיפול בלבדללא עלויות הדרכה, ביטוח ועלויות נוספות

 

השקעה בשיטות טיפול יעילות – אנו ממליצים להשקיע במיזמים הפועלים בשיטות יעילות לטיפול בטראומה על בסיס המחקר הקיים כמו CBT-TF, EMDR וכן  Prolonged exposure. השקעה בהגדלת קיבולת הטיפול וקיצור זמני המתנה – על מנת להתמודד עם המחסור הקיים במטפלים מומלץ להשקיע במיזמים המציעים הכשרות למטפלים בסוגי הטיפולים האפקטיביים, או במיזמים המקיימים טיפולים קבוצתיים בשיטות המוצעות. הרחבת טיפולים מניעתיים – מומלץ להשקיע במיזמים העוסקים במניעה בפרק הזמן המיידי לאחר הטראומה, על מנת למנוע מבעוד מועד התפתחות של פוסט-טראומה בקרב נפגעים.

יונתן שן, yonatan@effective-altruism.org.il ; מיכל גרידינגר, michalgreid@gmail.com