הערכת סיכונים לאסונות ביולוגיים גלובליים

המאמר הזה עלה לאתר שלנו במרץ 2020, בעודנו בבידוד לאור התפרצות מגפת הקורונה, מה שהופך אותו לרלוונטי מתמיד. המאמר הוא למעשה תמליל של הרצאה שהועברה על ידי קריסטל ווטסון בכנס EA Global שהתקיים באוגוסט 2018, והוא כולל שיח על העבודה והמחקר שנעשים ב-EA בנושא של אסונות גלובליים בכלל, ובתחום של Biosecurity בפרט. מחפשים המלצות קריאה נוספות על הנושאים האלו? לחצו כאן. המאמר הוא תרגום לתמליל ההרצאה של קריסטל שהועלה לאתר הבינלאומי, ואם תרצו לראות את ההרצאה המלאה הנה גם לינק לסרטון המקורי.

השיחה

אני מאוד מתרגשת לדבר איתכם היום על העבודה שאני והעמיתים שלי עושים על סיכונים לאסונות ביולוגיים גלובליים, או GCBR (עבור Global Catastrophic Biological Risks). אני אדבר על ההגדרה שלנו ל-GCBR, למה אנחנו חושבים שחשוב לעבוד עליהם, למה זה עשוי להיות מעניין לאנשים חדשים, מה אפשר לעשות כדי להתייחס לסיכונים האלה, ומה אנחנו עושים במרכז שלנו כדי לעבוד עליהם. אסיים בכמה נקודות על איך חברים בקהילה העולמית של אלטרואיזם אפקטיבי יכולים להיות מעורבים, אם אתם מתעניינים בתחום הזה.

המיגור של אבעבועות שחורות

לפני שאצלול ישירות לGCBR, אני רוצה לספר לכם מעט על איך המרכז שלנו, Center for Health Security at Johns Hopkins, התחיל את דרכו. זהו לא רק סיפור קלאסי בתחום בריאות הציבור על מחלות מדבקות, אלא גם על המסוגלות האנושית להתמודד עם סכנות מסוג זה.

המרכז שלנו הוקם ע"י ד"ר הנדרסון (Dr. Henderson), ראש הקמפיין של World Health Organization למיגור האבעבועות השחורות בשנות השבעים והשמונים. עד 1977 (השנה בה מוגרה המחלה), מחלת האבעבועות השחורות הייתה אנדמית באוכלוסיות שונות בעולם. אפילו כשהמחלה מוגרה לחלוטין באזורים שונים (ארצות הברית, למשל), היא עדיין הצליחה להרוג כשני מיליון אנשים בשנה. המחלה נתפסה כבעיה רצינית. ב-1947 היה מקרה אחד בעיר ניו יורק, שהוביל למספר מקרים שניוניים, ורק בגלל החשיפה הזאת חוסנו כ-2.5 מיליון אנשים.

אבעבועות שחורות הייתה אחת המחלות המפחידות ביותר בהיסטוריה. היא הרגה כשליש מהנדבקים בה, ואלה ששרדו נשארו מצולקים. בנוסף לצלקות, חלק מהשורדים נשארו עיוורים. אבעבועות שחורות היו הרסניות במיוחד כשהן הגיעו לאוכלוסיה שלא נחשפה לוירוס מעולם. לדוגמה, כשאבעבועות שחורות – יחד עם חצבת ומחלות אחרות שתקפו ילדים – הגיעו לחצי הכדור המערבי ב-1492, במשך המאה העוקבת הן הרגו עד 90% מהאוכלוסיות שלא נחשפו אליהן לפני, והובילו לקריסה חברתית וכלכלית נרחבת.

למרבה המזל, אבעבועות שחורות הובילו אל עידן החיסונים, עם החיסון הראשון שהתגלה ע"י אדוארד ג'נר (Edward Jenner). לולא החיסון, במיוחד אצל אוכלוסיות שלא נחשפו למחלה בעבר, המחלה יכלה להיות קטסטרופלית. אבעבועות שחורות היו עול כבד על המין האנושי למשך דורות רבים, והמיגור שלהן היה בין ההישגים הגדולים ביותר של האנושות. ד"ר הנדרסון לקח על עצמו את תפקיד מיגור המחלה. התכנית שהוא עזר להוביל הייתה עדות אמיתית להישגים שניתן להגיע אליהם עם מנהיגות מצוינת, גאונות תפעולית, ומספר כלים מאוד פשוטים.

כשהנדרסון התחיל את העבודה שלו בג'נבה, אבעבועות שחורות היו אנדמיות בחלקים רבים בעולם. המטרה הייתה להגיע לאפס מקרים, או "smallpox zero", כמו שהם קראו לזה. כדי להגיע למטרה הזאת, הם היו צריכים להגיע גם לחלק מהאיזורים הצפופים ביותר למחייה על כדור הארץ, וגם לחלק מהכפרים הנידחים ביותר, שהגישה אליהם הייתה קשה מאוד. בנוסף, כל זה היה צריך להיעשות בתקציב זעום. ההערכה לעלות המלאה למיגור הייתה רק 300 מיליון דולרים לתכנית של בערך 10 שנים.

היו מאפיינים ספציפיים לוירוס ה-variola – הוירוס האחראי על אבעבועות שחורות – שהפכו אותו לאפשרי למיגור. הוא השפיע רק על בני אדם, כך שלוירוס לא הייתה אפשרות להתחבא אצל חיות אחרות כדי לפגוש לאחר מכן אוכלוסיות אנושיות. הוא לא היה מדבק לפני שהתגלו סימפטומים – אם הייתה הדבקה א-סימפוטמטית, היה קשה מאוד לשלוט בוירוס. וגם, היה לנו חיסון מאוד אפקטיבי. היו גם כלים מאוד פשוטים שהתפתחו במהלך תוכנית המיגור, כמו המחט מפוצלת (bifurcated needle), שאפשר לראות כאן:

המחט המפוצלת עובדת כך: טובלים אותה בתוך החיסון, והיא מחזיקה בכמות מאוד קטנה של נוזל החיסון בין השיניים שלה. לאחר מכן, המחט משמשת לחיסון בזרוע, בכך שנלחצת אל תוך העור מספר פעמים.

הטיפול הזה היה למעשה מאוד אפקטיבי – מספיק כדי להשרות חיסוניות, וגם מאוד קל להדרכה. קלות התפעול איפשרה להנדרסון ולצוות שלו למנות אנשים בכל העולם שיהיו לממגרים. עשרות אלפי אנשים בכל קצוות העולם עברו מבית לבית, מכפר לכפר, מחסנים ועוזרים עם מיגור המחלה.

הסיבה לכך שאני מתחילה עם הדוגמה הזאת היא שהיא ממחישה את הטבע הקטסטרופלי שיש למקרי חירום של מחלות זיהומיות, ומפני שאני חושבת שהיא מוכיחה שלאנושות יש את היכולת להתאגד יחד בהיקף גלובלי ולהילחם בסוגים האלה של מחלות מדבקות וסכנות ביולוגיות. אני שואבת מהמקרה הזה תקווה לעתיד, כי עכשיו אנחנו יודעים שיש אירועים ביולוגיים שיכולים להיות הרבה יותר גרועים מאבעבועות שחורות.

הגדרת GCBR – סיכונים לאסונות ביולוגיים גלובליים

סיכוני ה-GCBR הם קטגוריה של סיכונים בעלי פוטנציאל, אני חושבת, לשבש משמעותית ואפילו באופן מוחלט את המין האנושי. המרכז שלנו עבד כדי להגדיר את הסיכונים האלה, והנה סיכום קטן של מה שאנחנו חושבים שמאפיין את הסיכונים הללו:

"אירועים שבהם חומרים ביולוגים יכולים להוביל לאסון פתאומי, יוצא דופן ונרחב, שנמצא מעבר ליכולת הקולקטיבית של גופים לאומיים ובין-לאומיים ושל המגזר הפרטי להשתלט עליו.

ללא התייחסות, סיכוני GCBR עלולים להוביל לסבל רב, אובדן של חיי אדם רבים, ונזק מתמשך למדינות, קשרים בינלאומיים, כלכלות, יציבות חברתית, או בטחון גלובלי.

חשוב לציין שכדי שאירוע יהיה קטסטרופלי, הוא צריך לעבור מהר את היכולת הנורמלית שלנו לנהל אותו. ואם הוא נותר ללא כל התייחסות, אירועי GCBR עלולים להביא להשפעות הרסניות, מעבר למוות הנגרם מהמחלה עצמה.

כשאנחנו חושבים על אירוע ביולוגי קטסטרופלי, אנחנו חושבים על הרמה של השפעת הספרדית בשנת 1918. מוערך כי השפעת הספרדית הרגה כ-50-100 מיליון אנשים, שזה יותר מכל המלחמות במאה ה-20 ביחד.

כמובן שרוב האירועים הביולוגים לא הולכים להיות קטסטרופלים. יש לנו היסטוריה רחבה של מגיפות שהצלחנו להשתלט עליהן, או שפשוט לא היו להן את המאפיינים שיכלו להפוך אותן לאירועים קטסטרופלים. אבל אנחנו כן חושבים שיש מספר של תרחישים בעלי פוטנציאל קטסטרופלי:

באופן ספציפי, אנחנו חושבים שניתן להעלות על הדעת שלוחמה ביולוגית תהיה קטסטרופלית. אנחנו מודעים היום לתוכניות היסטוריות לפיתוח נשקים ביולוגים שהעבודה עליהן הופסקה – אבל אנחנו סוברים שיש מספר מדינות שעדיין עובדות על נשקים ביולוגיים.

טרור ביולוגי, במיוחד סדרה של מתקפות ביולוגיות, עלול להיות קטסטרופלי, בהתאם לחומר שנעשה בו שימוש. בעקבות התקדמויות חדשות בתחום הביולוגיה הסינתטית וביוטכנולוגיה, שחרור מכוון או לא מכוון של פתוגן מהונדס יכול להיות קטסטרופלי. יש אפילו תרחישים שבהם מערכות אקולוגיות שאנחנו מסתמכים עליהן לצורך הישרדות יהרסו באמצעים ביולוגיים, דבר שיכול ליצור, בין שלל סכנות, להרס נורא של מקורות מזון עיקריים.

לבסוף, ישנה אפשרות של היווצרות טבעית של פתוגן חדש, ויראלי מאוד, שיכולה להיות הרת אסון. בסופו של דבר, למרות שהסיכויים לכל אחת מהאפשרויות שציינתי הם מאוד נמוכים וקשים לכימות, כל אחד מהתרחישים האלה יכול לשנות לרעה את מהלך ההיסטוריה האנושית. לכן אני חושבת שהשקעת זמן ומאמץ מסויימים במלחמה בסיכונים אלה היא דבר שחשוב לעשות.

עבודה על GCBR במרכז לביטחון בריאותי בג'ון הופקינס

עכשיו, אחרי שדיברתי מעט על הסכנות, אני רוצה לציין חלק מהדברים שהמרכז שלנו עושה כדי לגשת לבעיות האלה. חשוב שאגיד שישנם מספר של ארגונים כמו The Future of Humanity Institute, Cambridge Center for Existential Risk, וגם Center for Catastrophic Risk, שמתייחסים לסוגים שונים של סכנות קטסטרופליות, כמו AI (בינה מלאכותית) או חורף גרעיני, אבל GCBR הם עדיין תחום מחקר חדש יחסית.

אז כדי להתחיל לחשוב על הסכנות הללו, המרכז שלנו קודם כל רוצה להציע הגדרה ולתת דוגמאות לאירועי GCB אפשריים. הקולגה שלי, מוניקה שוך-ספנה (Monica Schoch-Spana), עובדת בימים אלו על פרויקט שמנסה לדייק את ההגדרה ולמצוא דרכים חדשות לתקשר את הסכנות האלו בצורה שתגרום לאנשים להיות מעורבים יותר. הקולגה שלי, אמש אדלג'ה (Amesh Adalja), בדיוק סיימה פרויקט שמסתכל על המאפיינים של פתוגנים פנדמיים: מה עלול להפוך פתוגן להפוך בסבירות גבוהה יותר להיות פנדמי או אירוע GCB.

ישנו תהליך עבודה המתנהל "י ד"ר גיגי גרונוול (Dr. Gigi Gronvall) שביצעה לאחרונה תרגיל צוותי חירום. היא קיבצה יחד ביולוגים שנמצאים בשלבי קריירה שונים, לצורך סיעור מוחות כדי לדון בשאלה "כיצד ביולוגיה יכולה להיות מנוצלת לרעה". הדבר נעשה לצורך שיפור יכולות הזיהוי וההבנה שלנו כאשר משהו רע קורה בתחום הביולוגיה.

אז אלו הן הסכנות בצד אחד של המשוואה. במקביל, אנחנו עובדים גם על כמה פרויקטים שבוחנים כיצד לגשת לסכנות אלה. הקולגה שלי קייטלין ריברס (Caitlin Rivers) עובדת על פרויקט שמנסה להכניס את העיסוק במידול אפידמי וב-Data Science אל התחום של תגובה אפידמית, דבר שלא קרה עד היום. אני עובדת עם צוות, שכולל את קייטלין, טרה סל (Tara Sell) ומאט ווטסון (Matt Watson), שמסתכל על הסוגים של טכנולוגיות שעשויות להיות יעילות למניעה של מגיפות או ממש לתגובה למגיפות רציניות. אנחנו שומרים בראש את תקן הזהב של המחט המפוצלת. זה מה שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו רוצים למצוא את המחט המפוצלת הבאה.

אחד הפרויקטים שאנחנו גאים בו, שסיימנו בחודש האחרון, נקרא Clade X Pandemic Exercise. קיבצנו מנהיגים בכירים, ובכירי ממשל לשעבר, סביב שולחן אחד כדי לעבור יחד על תרגיל של סכנה קטסטרופלית.

שידרנו בלייב את האירוע, שהעלה הרבה מסקנות מעניינות. התרגיל כלל שחרור פיקטיבי של פתוגן מהונדס גנטית, שהיה שילוב של השפעת הספרדית עם מאפיינים של וירוסים קרובים. השילוב יצר את Clade X, שהוא מדבק כמו SARS ופחות מהשפעת הספרדית. שיעור התמותה ממנו גם הוא מתון, גדול יותר מזה של השפעת הספרדית, אבל הרבה פחות מזה של וירוסים כמו אבולה או שפעת העופות.

הוירוס בתרחיש מופץ במספר מתקפות ברחבי העולם, ואז מתפשט גלובלית. התרחיש מתקדם ולבסוף מוביל לתוצאה קטסטרופלית, עם 150 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם תוך 18 חודשים. המורכבויות המרכזיות שהודגשו בתרחיש היו מהירות ההתקדמות, ייצור והפצה של החיסון, הצורך לתכנן את התגובות שלנו לסוג הזה של אירועים, והצורך של שיתוף פעולה והכנה הן ברמה הארצית והן ברמה הגלובלית. אלו הן רק חלק מהבעיות. הצילום מתועד ברשת אם אתם מעוניינים לצפות בו.

אנחנו מתרגשים לראות איך תרגיל Clade X כבר מעלה את המודעות בארצות הברית ובעולם, ואנחנו מקווים שתהיה לו גם השפעה יותר מוחשית. קיבלנו אינדיקציה לכך שייתכן שהוא משפיע גם על חקיקה בימים אלה בבית הלבן, שזה דבר מרגש. עם זאת, יש עוד המון עבודה לעשות כדי לצמצם את הסכנות שב-GCB. אם אתם מתעניינים בנושא, ורוצים להתעמק בו עוד, יש מספר דרכים בהן אני חושבת שחברי קהילת EA יכולים לפעול.

איך לפעול למיזעור GCBR

הדרך הראשונה לפעול היא דרך עבודה וחדשנות. מציאת המחט המפוצלת הבאה היא אתגר גדול, אבל היא עשויה לשנות את חוקי המשחק עבור GCBR. אם אתם רוצים לעשות מחקר, ישנן מספר תוכניות לתואר שני, חלקן מוזכרות בפודקאסט עם מנהל המרכז שלנו, טום אינגלסבי (Tom Inglesby). אנחנו גם מפעילים תכנית ברמת דוקטורט בג'ון הופקינס, ממוקדת בבטחון בריאותי, ואנחנו מחפשים סטודנטים. דרך טובה אחרת לתרום היא להגיש מועמדת לעבודה כלשהי בארגון שעוסק בתחומים הללו.

אם אתם לא רוצים לעשות מחקר, עיסוק במדיניות הוא בעל חשיבות כבירה. נכנסתי לאחרונה לדיונים ממשלתיים בנושא, ומהניסיון שלי, יש המון שאתם יכולים לעשות מתוך מוסדות ממשלתיים כדי להניע שינויים בתחום. ולבסוף, להגדיל את המודעות לסיכונים לאסונות ביולוגיים גלובליים, היא תמיד דבר מאוד חשוב.

איך נוכל להתמודד עם משבר הקורונה בצורה אופטימלית? קראו את על הפטיש והריקוד.

הרשמו לניוזלטר של אלטרואיזם אפקטיבי ישראל

רוצים לקבל המלצות על תכנים מעניינים, לשמוע על הזדמנויות קריירה והתנדבות משמעותיות ולקבל הזמנות לאירועים שלנו?
הרשמו לרשימת התפוצה וקבלו את הניוזלטר החודשי שלנו ישירות למייל!

דילוג לתוכן