מחקר תעדוף תחומי עשיה

איך היית מתקצב 500,000,000,000 דולר?

בכל שנה ממשלות, קרנות ואנשים פרטיים מוציאים כ-500 מיליארד דולר על מאמצים שונים במטרה לשפר את העולם. הם מממנים מחקר של פיתוח תרופות לסרטן, בניה מחודשת של אזורים שנהרסו כתוצאה מאסונות טבע ואלפי פרוייקטים שונים ומגוונים.

500 מיליארד דולר זה המון כסף. ובכל זאת, זה עדיין לא מספיק כדי לפתור את כל בעיות העולם. זה אומר שארגונים ואינדיבידואלים נאלצים לתעדף ולבחור על אילו בעיות גלובליות לעבוד. למשל, אם ארגון רוצה לשפר את חייהם של בני אדם אחרים כמה שיותר, נשאלת השאלה האם הוא צריך להתמקד בשינוי מדיניות הגירה, פיתוח בינלאומי (international development), במחקר מדעי או בעצם בתחומים אחרים לחלוטין? או אם ממשלת הודו רוצה לתמרץ התפתחות כלכלית, האם היא צריכה להתמקד בשיפור של חינוך, בריאות, רפורמות מיקרו-כלכלה, או בתחומים אחרים?

כפי שנראה בהמשך, יש הבדלים משמעותיים ברמת האפקטיביות של עבודה על בעיות גלובליות שונות. למרות זאת, רק שבריר מזערי (0.01) מתוך אותם 500 מיליארד דולר המתוקצבים מדי שנה מושקעים במחקר של תעדוף תחומי עשייה: מאמצים שמטרתם להבין אלו מהבעיות הגלובליות העומדות בפנינו הן הבעיות הדחופות והחשובות ביותר.

מחקר מסוג זה כבר השפיע על מאות מיליונים של דולרים, ומחקר עתידי על תעדוף תחומי עשייה עשוי להשפיע על כך שמיליארדי דולרים יתוקצבו בצורה אפקטיבית יותר באופן משמעותי. בגלל זה, אנחנו מאמינים שזהו אחד מהתחומים בעלי האימפקט הגבוה ביותר בהם תוכלו לעבוד.

פרופיל זה הוא סיכום של דו"ח המחקר המלא, שבו ראיינו שמונה אנשים המעורבים במחקר תעדוף תחומי עשייה.


סיכום

ממשלות, ארגונים ואנשים פרטיים מוציאים סכומים גדולים של כסף על מאמצים שמטרתם לשפר את העולם. למרות זאת, עדיין נעשה מעט מאוד מחקר שינחה אותם באילו תחומי עשייה הם צריכים להתמקד כדי לעשות את האימפקט הגדול ביותר.

מחקר תעדוף תחומי עשייה עושה שימוש בטכניקות מכלכלה, מתמטיקה ומדעי החברה כדי לעזור לארגונים לבחור באילו בעיות גלובליות להשקיע את המשאבים המוגבלים שלהם כדי לשפר את העולם כמה שיותר.

העמדה הכללית שלנו

אנחנו ממליצים על קריירה במחקר המתמקד בתעדוף תחומי עשייה.

זו היא אחת מהבעיות הדחופות והחשובות בעולם.

קנה מידה (Scale)

מבחינת קנה מידה ובסולם של בין 0-16, מחקר תעדוף תחומי עשייה מדורג כ-13. מתקבל על הדעת שתעדוף טוב יותר של ארגונים בינלאומיים וממשלות עשוי להגדיל את התפוקה הכלכלית הגלובלית ביותר מ-10 אחוזים, או שהבנה טובה יותר של סדרי עדיפויות בהפחתת סכנות קיומיות עשוי להוריד את הסיכון להיכחדותבשיעור של בין 0.1% ל-1%. יש הרבה חוסר וודאות בהערכות האלו. (למה הפרמטר הזה מתייחס: כמה הבעיה גדולה מבחינת סדר הגדול שלה? אם נפתור את הבעיה הזו, עד כמה העולם יהיה מקום טוב יותר? להסבר מפורט יותר לחצו כאן.)

מוזנחות (Neglectedness)

מבחינת מוזנחות ובסולם של בין 0-12, מחקר תעדוף תחומי עשייה מדורג כ-9. ההוצאות הנוכחיות של קבוצות התעדוף הגלובליות המרכזיות עומד על בין 5-10 מיליון דולר בשנה. (למה הפרמטר הזה מתייחס: כמה משאבים כבר מוקדשים כיום להתמודדות עם הבעיה הזו? האם מוקדשת לבעיה תשומת לב מספקת? להסבר מפורט יותר לחצו כאן.)

פתירות (Solvability)

מבחינת פתירות ובסולם של בין 0-8, מחקר תעדוף תחומי עשייה מדורג כ-4. הכפלת ההשקעה בתחום זה צפויה לפתור 1% מהבעיה. גם בהערכה זו יש אי וודאות רבה. (למה הפרמטר הזה מתייחס: אם נכפיל את המאמצים הישירים שלנו בבעיה הזו, כמה ממנה נצליח לפתור? האם יש לנו פתרונות ישימים ומוכחים לבעיה? להסבר מפורט יותר לחצו כאן.

מה הוא מחקר תעדוף תחומי עשייה?

מחקר תעדוף תחומי עשייה בעיקרו נמצא בצומת שבין כלכלה לפילוסופיה מוסרית. מחקר זה בוחן את הבעיות בדרגה הגבוהה ביותר הנוגעות לאילו תחומי עשייה הכי מקדמים את טובת החברה, במיוחד בראייה ארוכת טווח. זה אומר להתעסק בנושאים כמו האם סיכונים של מגפות דחופים יותר משינוי אקלים, ובאילו מתודולוגיות ראוי להשתמש כדי לענות על שאלה כזו. הנה לדוגמה האג'נדה המחקרית של ה-Global Priorities Institiute של אוניברסיטת אוקספורד.

למה לעבוד על מחקר תעדוף תחומי עשייה?

1. בעיות מסויימות חשובות ודחופות בהרבה מבעיות אחרות

באופן אינטואטיבי, אנחנו עשויים לחשוב שאם נדרג את הבעיות הקיימות בעולם לפי רמת הדחיפות והחשיבות שלהן ונשים אותם על גרף, נקבל משהו שנראה כמו הגרף הבא – חלק מהבעיות דחופות וחשובות יותר מאחרות, אבל רובן חשובות ודחופות:

אבל למעשה, כשהשתמשנו במסגרת העבודה שלנו כדי להעריך בעיות שונות, גילינו שהגרף נראה קצת אחרת – חלק מהבעיות הן הרבה יותר חשובות ודחופות מבעיות אחרות

לדוגמה, במדינות עשירות כמו ארה"ב ושוויץ העלות השולית של הצלת חיים דרך השקעה בטיפול בריאותי היא מעל למיליון דולר. מנגד, העלות השולית של הצלת חיים במדינות מסויימות באפריקה (Sub-Saharan Africa) דרך השקעה בחלוקת כילות (רשתות נגד יתושים) נוגדות-מלריה, מוערכת בפחות מ-10,000 דולר. אבחנה זו מראה שאם ארגון יתמקד בקידום בריאות במדינות מתפתחות ועניות במקום במדינות מפותחות ועשירות – הוא יוכל להציל פי 100 יותר חיי אדם.

אם קיימים הבדלים כל כך משמעותיים מבחינת אפקטיביות, זה קריטי לזהות את תחומי העשייה שבהם יהיה הכי טוב להתמקד. המשמעות של מציאת תחום עשייה אפקטיבי יותר אומרת שנוכל לעשות אימפקט שגדול פי 10 או פי 100. במקביל, המשמעות בביצוע בחירה גרועה של תחום עשייה היא שנעשה אימפקט שעשוי להיות רק 1% ממה שאנחנו יכולים להשיג עם המשאבים שלנו. המטרה של מחקר תעדוף תחומי עשייה הוא לאפשר למקבלי החלטות להתחמק מהטעויות האלו.

2. אנחנו עשויים למצוא בעיות חדשות – בעיות דחופות וחשובות יותר

ההבדלים ברמת האפקטיביות של עבודה על בעיות שונות יכולים להיות גדולים יותר אם יש בעיות עליהן האנושות אפילו לא חשבה עד כה, ומתקבל על הדעת שלא מצאנו את כל הבעיות הרציניות שעומדות בפנינו.

כשאנחנו מסתכלים על ההיסטוריה של המין האנושי, אנחנו רואים דוגמאות רבות לבעיות גדולות שרוב האנושות אפילו לא הייתה מודעת לקיומן. עבדות, יחס נתעב לזרים, שעבוד נשים, רדיפת אנשים שאינם הטרוסקסואלים והדרך הנוראית שבה התנהגו לבעלי חיים. ישנה סבירות נמוכה שאנחנו הדור הראשון של האנושות שגילה את כל הבעיות המוסריות שקיימות, מה שאומר שכנראה שיש בעיות גדולות וחשובות בסדר גודל גלובלי אליהן אנחנו עדיין לא מודעים כיום.

אם באמצעות מחקר של תעדוף תחומי עשייה נצליח לזהות בעיות דחופות וחשובות חדשות שאנחנו לא מודעים אליהן וגם נתקצב את הטיפול באותן הבעיות – המחקר הזה יכול להיות בעל השפעה משמעותית.

3. מיליארדים של דולרים יכולים להיות מנותבים לבעיות דחופות וחשובות יותר

ארגונים שמטרתם המוצהרת היא טובת הכלל מוציאים טריליונים של דולרים בכל שנה (מתוך תמ"ג גלובלי של בערך 75 טריליון דולר), כאשר רוב הכסף הזה מושקע על ידי ממשלות במדינתן. ההוצאה על סיוע בינלאומי הוא מעל ל-135 מיליארד דולר והפילנתרופיה הפרטית בארה"ב מסתכמת בכ-350 מיליארד דולר.

 

הגרף מציג את ה-ODA (תמיכה רשמית בפיתוח) בדולרים. נעשה שימוש נרחב ב-ODA כאינדיקטור להשקעה בסיוע הומינטרי. הגרף נלקח מאתר OCED.org.

 

הגרף מציג תרומה של אינדיבידואלים, קרנות וארגונים בארה"ב משנת 1974 ועד שנת 2014.

 

כנראה שרק שבריר קטן מכל עשרות טריליוני הדולרים האלו באמת מיועד לשפר את העולם כמה שיותר, ולא לקדם אינטרסים של קבוצות ספציפיות. בנוסף, מתוך השבריר הקטן שמיועד לשפר את העולם, רק שבריר קטן מתוכו יכול להיות מושפע ממחקרים ברמת איכות גבוהה.

כמובן שאם מיליארדי דולרים ינותבו לבעיות מוזנחות יותר, בעיות שקל יותר לפתור או בעיות גדולות יותר – התועלת תהיה ענקית.

עם זאת, היות והפערים ברמת האפקטיביות של תחומי עשייה יכולים להיות כל כך גדולים, גם אם מחקר בתחום הזה ישפיע על חלק קטן מהמשאבים, מחקר כזה עשוי להיות אפקטיבי מאוד. כדוגמה, בואו ניקח את GiveWell, ארגון EA ללא מטרות רווח שעוסק בהערכת אפקטיביות של עמותות. בשנת 2015 בלבד, המחקר של GiveWell הוביל לכך שאינדיבדואלים תרמו מכספם כ-15.5 מיליון דולר לעמותה האפקטיבית Against Malaria Foundation. ככל הנראה, התרומות האלו יצילו בערך 2,000 חיי אדם דרך חלוקה של רשתות נגד יתושים המגנות על אנשים ממלריה. רק כ-4% מהתרומות בארה"ב מנותבות לטיפול בבעיות בינלאומיות. זה אומר שיש סבירות גבוהה שרוב אותם 15.5 מיליון דולר עליהם GiveWell הצליחה להשפיע היו מנותבים לעמותות שפועלות בתוך ארה"ב, שבממוצע הן הרבה פחות משפרות חיים מאשר עמותות בינלאומיות שפועלות במוקדים אחרים.

4. זהו תחום מוזנח (neglected) במיוחד

למרות החשיבות של המחקר בתעדוף תחומי עשייה, הוא גם תחום שמוקדשת אליו מעט תשומת לב. לארגונים שמתמקדים באופן ישיר בהשוואה של תחומי עשייה שונים (לדוגמה, רווחת חיות אל מול סיכונים גרעיניים אל מול שיפור מחקר מדעי) יש תקציב משוכלל של מתחת ל-10 מיליון דולר בשנה, גם יחד.

עם זאת, ראוי לציין שיש גם מחקרים שנעשים ומשפיעים באופן עקיף על תעדוף תחומי עשייה, למשל מחקרים שמתבצעים בתחום הכלכלה החברתית וקבוצות שעורכות ניסויים ואוספות נתונים על תחומי מדיניות שונים.

5. הצלחה מוכחת בניתוב מחדש של מיליוני דולרים

למרות שתחום המחקר של תעדוף תחומי עשייה עוד נמצא בתחילת הדרך, הוא כבר הצליח להשפיע על ניתוב של לא מעט משאבים:

  • ארגון GiveWell – בשנת 2015 הארגון ניתב לפחות 39.7 מיליון דולר בתרומות של אנשים פרטיים לעמותות המומלצות על ידו. (מקור בעמוד 6 של מסמך זה).
  • ארגון Open Philanthropy Project – בשנת 2015 ייעצו לארגון Good Venture לתרום מענקים בשווי של 76.7 מיליון דולר (מקור בעמוד 2 של מסמך זה).
  • ארגון Global Priorities Project – המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי הקצתה מחדש כ-2.5 ביליון ליש"ט (כ-3.6 ביליון דולר) למימון מחקר שמתמקד בטיפול ובתגובה למחלות שגורמות לסבל הגדול ביותר. ארגון Global Priorities Project תמך ופעל לשינוי זה, למרות שכמובן, יש שלבים רבים בתהליך שינוי מדיניות ולארגון היה חלק קטן בתהליך זה (מקור).
  • ארגון Copenhagen Consensus Center – ניתוח העלות-תועלת שביצעו עזר לשכנע את ממשלת בוש האמריקאית להקים את יוזמת הנשיא למלריה בעלות של 1.2 ביליון דולר, ובנוסף לכך היו לארגון הצלחות נוספות.
  • ארגון Future Of Humanity Institiute – ייעצו לעשרות ארגונים בממשלה ובתעשייה על בעיות פוטנציאליות שעשויות להתעורר מטכנולוגיות חדשות, וזה כולל את האו"ם, פורום הכלכלה העולמי, מחלקת המדינה (משרד החוץ) של ארה"ב, בית הנבחרים הבריטי ומשרד ראש הממשלה הבריטי (מקור).

מה הטיעונים המרכזיים נגד דחיפות הבעיה הזו?

המחקר בתחום עשוי להיות קשה

אפשר לטעון שמחקר על תעדוף תחומי עשייה לא יוכל להביא לתוצאות מדוייקות יותר מהמידע הטוב ביותר שזמין לנו כבר עכשיו, בגלל חוסר הוודאות, חוסר הבהירות ושיקולי הדעת המעורבים בנושא. אם כך, אולי הסיבה שהמחקר הזה כל כך מוזנח היא בגלל שהוא קשה מדי.

אנחנו חושבים שזה הוא בהחלט חשש הגיוני. עם זאת, הכמות הקטנה של המחקר שנעשה על תעדוף תחומי עשייה כבר הוביל להתקדמות משמעותית, וזה כולל דברים כמו:

מעבר לכך, בתחום המחקר של תעדוף תחומי עשייה עדיין יש הרבה 'low hanging fruits', כלומר הזדמנויות קלות להשגה. לדוגמה, חוקרים יכולים לקבץ עמדות של מומחים על רמת החומרה של בעיות גלובליות שונות, ולאסוף מידע ואמפירי קיים על הגודל היחסי, רמת ההזנחה ורמת הפתירות של אותן בעיות.

עשויים להתעלם מהמחקר שיתבצע בתחום

אפשר לטעון גם שפוליטיקאים ותורמים לא יראו מוטיבציה רבה לפעול לפי התוצאות של מחקר בתעדוף תחומי עשייה. אולי יהיה יותר אכפת לפוליטיקאים להיבחר שוב, או שתורמים יגיבו בצורה חזקה יותר לשיקולים אינטואטיביים ומשיכה רגשית כלפי מטרות אחרות.

גם זו חששה הגיונית, אבל אנחנו חושבים שאם ראיות טובות ומהימנות מוצגות, יהיה מישהו שיפעל לפי תוצאות המחקר, כמו שאפשר לראות בדוגמאות שהזכרנו לפני כן.

מה הכי נדרש כדי לפתור את הבעיה הזו?

מה שהכי צריך הוא חוקרים, ובמיוחד:

  • חוקרים בעלי הכשרה בכלכלה, מתמטיקה או פילוסופיה שיוכלו לפתח מתודולוגיה לתעדוף גלובלי.
  • חוקרים בעלי הכשרה במדעים חברתיים ומדעי הטבע בעלי יכולת לאסוף מידע ולנתח בעיות גלובליות ספציפיות.

חוקרים נוספים בתחום לא רק יגרמו להתקדמות בשאלות האלו, אלא שהם גם יציגו שישנו עניין אקדמי בתחום הזה, מה שיוכל למשוך חוקרים נוספים לתחום בעתיד.

בנוסף, נדרשים מנהלי פרוייקטים אקדמיים וגם אנשי צוות תפעולי שיעזרו לקדם ולהרחיב מוסדות קיימים ולייסד מוסדות חדשים.

לבסוף, זהו לא ממש צוואר בקבוק, אבל נדרש גם מימון. מימון יוכל לעזור להרחיב מוסדות קיימים ולפתוח מוסדות חדשים.
בנוסף, יהיה שימושי גם לממן מלגות לאינידיבידואלים, ויהיה אידיאלי אם יהיו אחד או שני מממנים שיתמחו בהערכת הצעות מחקר בתחום הזה.

מה אתם יכולים לעשות קונקרטית כדי לעזור?

איך להיכנס לתחום?

אם אתם רוצים לעבוד על הבעיה הזו כחוקרים, אתם צריכים הכשרה בתחומים רלונטיים.

  • אם אתם סטודנטים לתואר ראשון אתם יכולים להתמקד או לקחת קורסים בכלכלה, מתמטיקה, סטטיסטיקה, או פילוסופיה אנליטית. אם אתם לא לומדים באוניברסיטה, תוכלו ללמוד קורסים אונליין בתחומים אלו, כמו למשל קורס ההיכרות הזה במיקרו-כלכלה.
  • באופן כללי, הנושא הטוב ביותר להתמקד בו כדי לעבוד בתחום הוא כלכלה, מיד אחריו פילוסופיה, ואחריהם מקצועות כמו הפסיכולוגיה של קבלת החלטות, מקצועות מדעיים שרלוונטיים לטכנולוגיות מתפתחות (כמו אינטליגינציה מלאכותית, למשל), ונושאים כמו מדיניות ציבורית, מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים. בנוסף, אנשים נכנסו לתחום גם עם רקע במתמטיקה, מדעי המחשב ופיזיקה.
  • כדאי גם לקרוא על העבודה שמתבצעת כיום בארגונים שעובדים על תעדוף תחומי עשייה כדי להישאר בעניינים. דוגמה טובה תהיה עמוד זה המרכז חומרים רבים שפורסמו על ידי Open Philantropy.

מה הן האפשרויות המובילות מבחינת קריירה בתחום?

מסלולי קריירה במחקר

המרכז האקדמי הגדול היחיד שמתמקד במחקר זה הוא ה-Global Priorities Institute באוניברסיטת Oxford, אז אם אתם רוצים לעסוק בתחום זה כאקדמאיים זה הוא המקום האידיאלי לעבוד בו. עם זאת, אנחנו מעריכים כי מרכזים נוספים יוקמו בשנים הקרובות, ואפשר לעסוק בתחום מחקר זה גם בתפקידים נוספים באקדמיה.

מצד שני, חיסרון אחד שקיים באקדמיה הוא שבמסגרתה תידרשו לעבוד על נושאים שיניבו תוצרים לפרסום, ובמקרים רבים אלו לא בהכרח התחומים הרלוונטים ביותר להחלטות האמיתיות שצריכות להתבצע. זה אומר שחשוב שיהיו גם חוקרים נוספים שיעבדו במקומות אחרים על שאלות פרקטיות יותר.

אנחנו חושבים שהמרכז המוביל שעושה את המחקר הזה באופן מעשי וישים הוא ה- Open Philantropy Project כאשר היתרון בלעבוד אצלם הוא שהממצאים ישפיעו באופן ישיר על הדרך שבה מיליארדי דולרים יתוקצבו (גילוי נאות: 80,000 שעות שכתבו את עמוד זה קיבלו מענקים מארגון זה). אפשרות נוספת היא לעסוק במחקר כזה בארגונים נוספים באלטרואיזם אפקטיבי. 80,000 שעות, למשל, עושים סוג של מחקר מעשי בתעדוף תחומי עשייה הממוקד באסטרטגיות קריירה.

היו גם אנשים שעסקו במחקר תעדוף תחומי עשייה באופן עצמאי, כמו קרל שולמן. במקרים רבים, חוקרים אלו התחילו עם בלוג ואז קיבלו עבודות פרילנס מתורמים וארגונים.

מסלולי קריירה שאינם במחקר

יש שתי אופציות עיקריות למסלולי קריירה בתחום זה שאינם מבוססי מחקר:

  • עבודה כמנהל אקדמי או בתפקידי תמיכה אחרים בארגונים שמבצעים מחקר תעדוף תחומי עשייה (בהמשך נציג רשימת ארגונים כאלו).
  • עבודה במשרה בשכר גבוה ותרומה של אחוז מסויים מההכנסה למימון מחקר בתחום. מה שנקרא – Earn To Give.

באילו ארגונים תוכלו לעבוד?

כמה ארגונים רלוונטים נוספים הם:

  • במרכז למחקר על סיכונים קיומיים של אוניברסיטת סטנפורד ישנם מומחים אקדמיים שלומדים סיכונים שונים לקיום האנושי, מה שכולל גם השוואות בין הסיכונים השונים. הנה המשרות הפתוחות של המרכז.
  • ב-Copenhagen Consensus Center אוספים כלכלנים מובילים כדי להעריך אילו פתרונות לבעיות גלובליות הם האפקטיבים ביותר, עם התמקדות בפיתוח ועוני עולמי. עם זאת, ל-80,000 שעות יש הסתיגויות על העבודה שלהם בתחום של שינוי אקלים. הנה עמוד עם משרות פתוחות במרכז זה.
  • ה-Global Catastrophic Risk Institute שמשווה בין סיכונים קטסטרופליים גלובליים.
  • ה-Foundational Research Institute שחוקר דרכים להפחית את הסיכון בטכנולוגיות מתפתחות.
  • מרכז המחקר Future of Life Institute.

מגוון רחב יותר של קבוצות עורכות ניסויים, אוספות ומנתחות נתונים על תחומי מדיניות ספציפיים.
אנחנו לא מתייחסים לתחום זה כמוזנח באותה המידה, אבל זהו מחקר ש"מחמיא" מאוד לתעדוף תחומי עשייה:


לאן לתרום כדי לתמוך במחקר תעדוף תחומי עשייה?

אפשר לתרום לרוב הארגונים עליהם דיברנו, כאשר האופציה שנראית הטובה ביותר בשלב זה הוא ה-Global Priorities Institute ואחריה ה-Future Of Humanity Institiute (היות והם כבר מקבלים מימון רב). ה-Open Philanthropy Project אינם מוגבלים בעשייתם מבחינת תקציב.

רוצים לדעת איך לתרום בצורה אפקטיבית? היכנסו למדריך התרומות שלנו!